יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ז:
אביי בר אבין כו' מחלפי סעודייהו זקן אהרן רי"ד בארות המים ק"ט ע"ד שדה הארץ כ"ד ע"ב פרי חדש במים חיים ג' ע"ג:
אין בין י"ט לשבת שער יוסף ק"י ע"ג תועפת ראם ע' ע"ב קרבן חגיגה דף ט' למנצח לדוד דף ל"ב אורח לצדיק חא"ח דף י"ט. ועיין ביצה ל"ז ד"ה ורמינהו ומה שציינתי שם בדף ל"ו ע"ב:
אין בין שבת ליה"כ זכרון יוסף יו"ד ע"ב:
רש"י ה"ג קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות כו' כוונתו לשלול הגירסא שכתוב הריטב"א דגרסי קיימת בנו רבינו ומתנות לאביונים לפי שלא היתה מתנה זו חשובה בעיני ר' אושעי' לפיכך אמר שלא קיים אלא מתנות לאביונים אבל לא משלוח מנות לפיכך גרסי הדר שלח לי' עגלא תליתאי ותלת מאה גרבי יין שלח לי' קיימת בנו ומשלוח מנות כלומר השתא שפיר הוי ומשלוח מנות אבל רש"י נראה דלא בחר בגירסא זו דוודאי אטמא דעגלא וגרבא דחמרא שפיר הוי מנה הראוי וקיים ומשלוח מנות ואפי' אם נאמר כמ"ש הריטב"א דבערך ר' יהודה נשיאה אין זו מתנה הראוי מ"מ לא מצינו חילוק בזה בשיעור המנה בין עשיר לעני ולפ"ז נראה דלרש"י לא גרסינן ומתנות לאביונים רק ומשלוח מנות וזה בא מגירסת שאר הספרים ולפי' של רש"י יצא ממתנה ראשונה לפיכך לא גרסינן הדר שלח ובבארות המים דף ק"ט נדחק בדברי רש"י לפי שלא נדפסו בימיו חדושי הריטב"א:
תוס' ד"ה כאן במכשירין. ועיין מהרש"א מה שהשיג על הרא"ם ובאמת לא ידעתי על מה אדני הרא"ם הטבעו כי לא ידעתי לשון זה של ר"י וראבי"ה אנה הם וגם בתשובתו של הרא"ם ח"א סימן צ"ב הביא דברי הר"י ודברי הרא"ם אלא שיש שם ט"ס הרבה ועכ"פ מוכח מדברי התוספות בשבת דף צ"ה דר"י לא ס"ל כסברת התוספות כאן ומתיר באוכל נפש בכל עניין מדאורייתא שהרי אפי' בונה כתב שם דשרי מדאורייתא ובבונה לא שייך מקלקל ואין לומר דדעת ר"י דווקא מכח מתוך הותר א"כ בכל המלאכות בוודאי יש דברים שטובים יותר באותו יום וא"כ הכל שרי אלא וודאי דר"י אינו סובר כמ"ש התוספות כאן אלא דאוכל נפש בכל עניין שרי וכ"כ הר"ם הכהן בספר בני יהודה דף ק"י דהתו' דשבת לא ס"ל כמ"ש כאן וכן כתבו עוד בביצה ג' ועוד בשאר מקומות וא"כ קושיות הרא"ם על ר"י קושיא חזקה היא ודברי תוספות דהכא הם דברי הראב"י שהביא הרא"ם אמנם שוב עיינתי בסמ"ג בהלכות י"ט דף כ"ד ע"ב ונראה ששם הם דברי ר"י שאליהם נתכוון הרא"ם ונראה מדבריו דהוא לא ס"ל כראבי"ה דאפשר ואי אפשר ומתקלקל ואינו מתקלקל חדא מילתא היא אלא חילוק יש דוודאי באוכל נפש גופי' הסברא דלא שרי התורה אלא כשמתקלקל אבל כשאינו מתקלקל אסור וזה מסברא ידעינן אבל גבי מכשירין לא שייך מתקלקל וא"כ אי לא הוה כתיב רק לכם הוה אמרינן כיון דהתירה תורה אע"פ שאינו מתקלקל אם עושים מאתמול ה"ה נמי דשרי אם אפשר ולפיכך צריך הוא וזה כוונת התוספות כאן ובאמת סברא דחוקה היא ולא נראה להרא"ם ובע"כ צ"ל דמה שכתבו בשבת או שר"י אחר הוא או ר"י חזר בו. ועיין תועפת ראם ל"ג ע"ב ארעא דרבנן מהדורא בתרא בני שמואל חיון דף ק"ל בני יהודה סימן מ"ו (דף ק"י) אורח לצדיק חא"ח דף י"ט ונראה דעל תשובתו זו מיוסדה דברי הר"א הכהן בבני יהודה שם ובקהלת יעקב אלגאזי ה' ע"ד. ועיין בארוכה במגדנות נתן דף מ"ה מה שכתב על הרא"ם: