יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נז.
חוץ מבפנים בחדא זימנא גמר. עיין זבחים נ"ו ד"ה ואי בעית אימא:
אני ראיתי ברומי כו' דחזינהו דעבידי דלא כסדרן. ועיין משנה למלך פ"ה דמעשה הקרבנות הי"ג שכתב הטעם דלמה בפר ושעיר של יוה"כ בעי כסדרן ופר העלם דבר לא ע"ש:
רש"י דמים בדמים. תולדת יצחק:
תוס' הימנו ודבר אחר. תולדת יצחק:
תוס' ד"ה אני ראיתי ברומי כו'. עיין בארוכה משנה למלך פ"ה דמעשה הקרבנות הט"ו דמסקנתו דבין פר כהן משיח ובין פר העלם דבר של צבור לכתחילה בעי כהן משיח והביא ראי' מקדושין ואי"ה שם נדבר מזה ולפי סברתו הא דהקריבו פר העלם דבר של צבור בבית שני צריך לומר דכדיעבד דמי כיון דלא הוה כהן משיח. ועיין בסוכה דף נ"ו דקאמר משמר שזמנו קבוע הוא מקריב הכל ושאר קרבנות צבור ופריך לאתוי מאי וקאמר לאתוי פר העלם דבר של צבור הרי מוכח בהדיא הכא דפר העלם דבר של צבור כשר בכהן הדיוט ובשלמא לדעת ר"י אף כפי מה שכתב הרב משנה למלך דלכתחילה בעי כהן משיח כיון דלא הי' משיח בבית שני וכדיעבד דמי הי' שייך לאנשי משמר אבל לדעת ריב"א דכתב דלא הי' כלל בבית שני ומוכח דאף דיעבד פסול א"כ איך שייך פר העלם דבר למשמר ומשמר מאי עבידתיה ושוב ראיתי בשער המלך ח"ג דף נ"ב ע"ד דפשיטא ליה דמיירי בהולכת אברים לכבש ובעיני הוא דוחק גדול הן אמת שהרמב"ם בפ"ה דמעשה קרבנות לא כתב גבי פר כהן משיח אלא מקבל את דמו ומזה ומשמע דהולכת אברים אפילו לכתחילה בכהן הדיוט ואפשר אפילו מן הכבש למזבח וא"כ בוודאי ה"ה פר העלם דבר של צבור אבל בלישנא דגמרא הוא דוחק ושוב נדפס יצחק ירנן וראיתי בדף ק"ח הקשה כן בשם בנו ומה שתירץ הוא לא נהירא כלל. ועיין עוד שם ובשער יוסף דף ק':