אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף נה:

דף נה.

גזירה משום חטאת שמתו בעליה. במשנה למלך פ"ז דמעילה ה"ו רצה להביא ראי' לסברת התו' דמטבע לא בטלה מן התורה דאם איתא דמטבע יש לה ביטול אמאי פוסלת אותה לבטל ברובא וחזר וסתר לעולם יש לו ביטול מן התורה. אבל מדרבנן אין לו ביטול ומש"ה לא הוה שופרות לקיני חובה לרבי יהודה. ולכאור' הא תינח למאי דמתרץ משום חטאת שמתו בעליה וודאי אבל למאי דסבר משום ספק שמא מת בעליה וודאי קשה לומר דמשום איסור דרבנן חששו חששא כי האי לשמא מת הא גם אם מת לא הוה אלא איסור דרבנן ואפשר הגמ' הי' יכול להקשות כן. אמנם עדיפא מיניה קמקשי וראיתי להרב שער המלך ח"ג דף ע"ט שהכריח מזה מה שכתבו הש"כ והפר"ח בכללי הספק דכל שעיקר הספק דאורייתא אע"פ שמצד אחר נתגלגל דהוה דרבנן אסור דהא הכא לפי מה דהוה רצה לומר דחשש הוא שמא ימות וא"כ אפי' אי מת הוה רק איסור דרבנן דמטבע לא בטל רק מדרבנן א"כ ספק מת ה"ל ספק אסורא דרבנן ולקולא אלא וודאי כיון שעיקר הספק מת או לא הוה בדאורייתא אע"ג דמכח התערובות נעשה מדרבנן חשיב כבדאורייתא. ולע"ד אפשר לומר דהכא וודאי לא בתר המטבע אזלינן כלל. אלא בתר הקינין דכשלוקח המעות הזה שנתן אותו שמת נמצא דהקינין שלוקח בעד זה המעות של אותו שמת הוא וה"ל חטאת שמתו בעליה וא"כ אם יקח קן אחד (אע"פ שיש מעות הרבה) הרי קן זה איכא לאסתפוקי שמא חטאת שמת בעליה הוא והקן לא נתערב ואפילו את"ל שלוקח הרבה ביחד וא"כ הרי נתערבה באחרות א"כ עכ"פ אסור להקריב מטעם תערובות ב"ח ולא מטעם מטבע. ועיין בנאות יעקב בקונטרס גט מקושר דף ע"ד השיב על המשנה למלך מהא דכתב המרדכי דביטול ברוב לא נאמר אלא בדבר שהי' ניכר בפני עצמו תחלה ואח"כ נתערב. אבל בדבר שתחלתו מעורב ליכא למימר דבטיל וע"ש וסברא זו אינו מוסכמת ועיין בהלכות שבת סימן ש"כ ס"ב דפסק דאם נתבקעו בשבת הענבים מותרין דבטלי ולא שייך דשיל"מ דקודם התערובות לא הי' איסור הרי דיותר קיל לענין שיש לו היכא דלא הי' איסור כלל קודם התערובת משהי' קודם ועיין מה שכתבתי בארוכה מזה בנדרים דף ע"ו ועיין במשנה למלך פ"א דמטמאי משכב ומושב ששם עמד על דין זה דהמרדכי וע"ש ועיין במהרש"ל ביש"ש ב"ק דף מ"ח בסוגיין ובנאות יעקב שהשיג ג"כ על דברי מהרש"ל הנזכר מכח הך סברא ואין מקום להאריך בזה ובמקום אחר הארכתי ובסוטה י"ח ד"ה חזר וחלקן:

ונברור ד' זוזי ונשדי במיא. עיין ב"ב קס"ו ד"ה רבעתיי' ר"ה ל"א ד"ה רובע. תמורה ל' ד"ה ואידך לשתרי. בכורות נ"ג ד"ה מעות. ועיין קרבן אליצור קע"ט ע"ד:

ומי חיישינן. חקרי לב רנ"ב:

רבי יהודה ל"ל ברירה. עיין סוטה י"ח ד"ה חזר וחלקן:

רשי' ישקול לשנה הבאה ונתנה לשופר כו' והגזברין נותנין אותה לשירי הלשכה של אשתקד היינו מדאמר לשנה הבאה א"כ משמע דכבר הוא זמן של הבאת שקלים אלא שכיון שהוא של אשתקד נופל לשירי לשכה של אשתקד וה"ה מי שנותן שקלו אחר תרומת הקופה של אותן שנה נופל לשירי הלשכה של אותו השנה. ובזה לא קשו אהדדי דברי רשי' מהכא למ"ש בב"מ דף נ"ח. ועיין בחקרי לב דף רנ"ח:

רשי' ר' יהודה ל"ל ברירה. בני חייא בגיטין דף י"ב ע"ב:

תוס' ד"ה והתנן השולח חטאתו. עיין משנה למלך פ"ד דפסולי המוקדשין ה"ד:

תוס' ד"ה אלא בחטאת. חקרי לב רנ"ב:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה