אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף נד.

דף נג:

ארון במקומו נגנז. שער יוסף ק"ד ע"ג ע"ד:

ויאריכו הבדים כו' עבודת ישראל ק"נ ע"ב קנ"א:

בשעה שהי' ישראל עולים לרגל. עבודת ישראל ק"נ קנ"א ודף קנ"ט:

במאי עסקינן אי נימא במקדש ראשון כו' נראה דוודאי המקשן הי' יודע דהוה פרוכת דבבא וכדמוכח מברייתא דלעיל דאמר דוחקין בפרוכת וזה הי' בוודאי במקדש ראשון דאלו במקדש שני לא הי' בדים כמ"ש רש"י במנחות ות"י כאן וע"ז אין חולק וגם רב קטינא דמוקי בבית שני נמי לא חולק על זה דהוה פרוכת בבית ראשון ולאו מהאי טעמא נאיד מתרוצא קמא אלא שהמקשה הי' סבר כיון דהמקום רחוק שהי' עומדים ישראל בעזרה וההיכל מאה אמה לא היה יכולים לראות במרחק רב כזה אם לא שכל רוחב הפתח הי' רק פרוכת כמו במקדש שני ומתרץ מדאמרינן י"ג פרוכת הי' שם וא"כ עשו פרוכת לצניעות בכל הפתחים ולמאי אם אי אפשר לראות אלא ש"מ דשפיר הי' יכולים לראות ולכן הוצרכו לפרוכת וא"כ כשמגללין הפרוכת יכולי' לראות ורב אחא לא נראה לו סברא זו ולהכי מוקי במקדש שני או דדחיקא ליה לומר דרב קטינא מיירי מזמן בית ראשון דא"כ לא הל"ל בסתמא ומדקאמר בסתמא משמע דמן הבית הסמוך לנו בזמן מיירי שוב דקדקתי ברש"י שכתב פרוכת דבבי שכנגד הפתחים פתח היכל ואולם ובית ק"ק וקשה דהיכל ואולם מאן דכר שמיה הלא עיקר הקושיא מבית ק"ק אלא וודאי דהמקשה הי' מפרש ומגללי' להם את הפרוכת פרוכת טובא יותר מאחד ולפ"ז קשה לו דבשלמא בבית שניה הי' שם שני פרוכת וכת"ק דר' יוסי אבל בבית ראשון הלא לא הי' שם אלא פרוכת אחד דהיינו כנגד הפתח ועל זה מתרץ שגם בבית ראשון הי' פרוכת טובא דגם בפתח היכל ואולם הי' פרוכת וכל אלו הי' מגללין ורב קטינא לא ניחא ליה בהכי דמשמע לי' דבפרוכת דבית ק"ק קמיירי ולהכי תירץ במקדש שני. ועיין בברכת הזבח קמ"א ע"א. עבודת ישראל במקום הנזכר לעיל שהאריך בזה:

תוס' ד"ה כרובים דצורתא. פרשת הכסף ז' ע"ג:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה