יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מז:
וזו היא מן עבודת קשות שבמקדש עיין בארוכה עבודת ישראל ל"ט מ' על הסוגיא והרמב"ם:
תוס' ד"ה הדר פשטה כו' ונפקא מניה כו' לא בטיל. עיין מהרש"א ובאמת לא ידעתי הך טבל מהו דהא טעמא דטבל לא בטל הוא משום דכהתירו כך איסורו או משום דבר שיש לו מתירין וזה לא שייך כלל כאן ועיין בירושלמי פ"ב דערלה דשם משמע דכל הקדשים בטלים במאה ולא חילוק והא ברייתא מתורת כהנים פ' אמור ובקרבן אהרן נדחק בה וסבר דעל תרומה קאי ואלו הוה נגלה לו הירושלמי הוה ניחא ליה דבקדשים מיירי ועיין ביבמות פ"ב סוף דבר דדין זה דטבל גבי מנחה צ"ע אי שייך וגם אי שייך למה אין לו ביטול ועכ"פ אי גם באמת לא בטל בוודאי לא הוה מדאורייתא כי מדאוריית' גם טבל בטל רק מדרבנן הוא ולפיכך ספקו בטל ואפי' למ"ד דאפילו מדרבנן לא בטל הכא לא הוי דבר שיש לו מתירין כמ"ש ולפי דעתם דדמיא לטבל להכי לא בטל בוודאי אבל בספקו בטל ושוב ראיתי במרכבת המשנה ח"א פט"ו דאיסורי מאכלות ה"ו שתמה ג"כ על דברי התוספו' דלא שייך טעמא דטבל והניח בצ"ע: