אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לד.

דף לג:

ת"ר ונסכו רביעית ההין ילמד של שחרית משל ערבית כו' לכאורא סוגיא זו מתמיה דהא בסוף הפרשה כתיב ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו הרי דילפינן של ערבית משל שחרית וכבר האריכו בזה בספר בני דוד דף ס"ג ובסם חיי בליקוטים דף וי"ו ובלמנצח לדוד דף י"ז ובמנחת בכורים ובמטה אפרים דף צ"ד ויש מי שתירצו ע"פ מה דאיתא בספרי ואת הכבש השני למה נאמר אם לא הקריבו כבש בבקר יקרבו בין הערבים והנה וודאי הגמרא סובר ונסכו רביעית ההין על של ערבית קאי דסמיך ליה ושחרית ילפינן מניה והא דכתבה התורה כמנחת הבוקר וכנסכו לאשמוענן דאפילו לא הקריבו כבש בבוקר וא"כ צריך להקריב בין הערבים וה"א דלא בעי נסכים לזה אמר דאפ"ה בעי נסכים אבל קשה לפ"ז דא"כ מה צריך למילף שחרית מערבית הא עכ"פ נשמע מדכתיב כמנחת הבוקר דמנחת הבקר בעי נסכים ומ"ש בשיח יצחק דכוונת הגמרא אינו על הנסכים עצמן דזה וודאי ידעינן אבל הכוונה הוא על הלימוד איזה מהן קודם וכמ"ש התוספות הנה מדברי רש"י לא נראה כן שהרי רש"י כתב לימד שחרית משל ערבית מה זה טעון נסכים אף זה טעון נסכים משמע דעל עיקר הנסכים קאי ולא על הקדימה והתוספות אין חולקין על רש"י אלא למאי נפקא מניה בפלוגתא דר' ורבנן וכתבו מ"מ אם אין לו אלא אחד אבל עיקר פלוגתייהו לאו בהכי הוה ולכן נ"ל כי בשאר הגמרא אומר ילמד שחרית מערבית או ערבית משחרית ולא אמר באיזה אופן הוא הלימוד כדרך בכל הש"ס לפרש באיזה אופן נלמדים דכוונת הגמרא נמי הוא על הפסוק ואת הכבש השני כו' כמנחת הבקר דלכ"ע ונסכו רק אחדא קאי כמו שפרש"י וסברי רבנן דשל ערבית קאי דהא ביה כתיב ושל שחרית ילפינן משל ערבית מדכתיב כמנחת הבקר ש"מ דשל בקר נמי טעון נסכים אבל עיקר ונסכו אשל ערבית קאי ור' סבר דונסכו אשל שחרית קאי מדכתיב האחד ושל ערבית ילפינן מדכתיב כמנחת הבקר:

רש"י בין אברים לנסכים. תולדת יצחק:

תוס' ד"ה העולה. זרע יצחק. קרבן אהרן דף וי"ו.

ת"י ד"ה ולא כאברי בקר תימא להרר יוסף איך מצינו למימר שיקדמו אברים לקטרת והלא אמרנו לעיל דאברים ופדרי' כשרים כל הלילה ובתמיד נשחט אמרינן קטרת קודם לנרות וא"כ צריך שיהי' הקטרה מבעוד יום וקשיא לי על קושייתם דהרי בפסחים מקשי הגמרא קראי אהדדי דחד קרא כתיב לא ילין חלב חגי עד בקר וכתיב עליה ומוקי לה בשניתתרו עיין שם בדף נ"ט ופי' רש"י אם לא הספיקו להקריב ביום הרי דלכתחילה בעי השלמה ביום וא"כ אברי התמיד וודאי לא גרע משאר קרבנות דלכתחילה ביום וא"כ שפיר י"ל דהוה קודם הקטורת לכתחילה ואני מסופק באברי תמיד של יום הכיפורים כיון דאין כשרים להקריב אלא בכה"ג ומאן דסבר בכל הקרבנות מדאורייתא בכה"ג אי צריך דוקא ביום ע"י כה"ג דוקא או כשרים כל הלילה אפילו בשאר כהנים ואין להביא ראי' מדברי התוספות דכאן דאי סבירא להו דביום הכיפורים צריכים שיהי' דוקא ביום כיון שצריך כה"ג א"כ לוקי קרא דצריך למעט בשביל יום הכיפורים דזה דוחק דצריך קרא בשביל יוה"כ דוקא. ושוב ראיתי במרכבת המשנה ח"ג פ"ו דתמידין הי"א שכתב דבעי קרא לתמיד של בין הערבים דיוה"כ למאן דסובר דהוה אחר הוצאות כף ומחתה ע"ש:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה