אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לג.

דף לב:

מערכה גדולה קודמת למערכה שניה. עיין זבח השלמים יו"ד ע"א:

עליה השלם. הרמב"ן בתוספותיו לעשין סימן י"א מנאה לעשה וכן מבואר בפסחים נ"ט דהוה עשה ועיין מה שכתבתי שם. ועיין בביצה ה' ד"ה ונתקלקלו:

ואיפוך אנא מסתברא מערכה גדולה עדיפא והקשה בתולדת יצחק דלמה אמר איפך אנא כי מה סברא הי' לו להמקשן לומר דמערכה שניה עדיפא רק ה"ל לומר ומה ראית ומה שתירץ הוא נכון אמנם לפי פשוטו י"ל דהמקשן הוה ידע הך סברא שכן מכניסין ממנו לפנים ועל זה סמך להקשות דיוקדם:

שכן כפרתם מרובה בספר זבח השלמים דף יו"ד ע"א רצה לומר דהך כפרתו מרובה היינו תדיר ומי שסובר שמכניסין ממנו לפנים היינו מקודש ולתירץ הראשון תדיר עדיף ממקודש ולאיבעית אימא מקודש ונחלקו הנך ב' תרוצים באיבעי' דבעי בזבחים פרק כל התדיר בתדיר ומקודש איזהו מהן עדיף ע"ש כי לא ברירא ליה הך מילתא ובאמת כפרתו מרובה לא משמע כל כך תדיר שהרי לעיל בדף הקודם גבי בגדי זהב ובגדי לבן אמר משום דכפרתן מרובה והתם אין שייך משום קדימה דהא לא לענין קדימה מיירי אלא שמ"מ יש לומר דהא נמי בהא תליא דהוה סבירא ליה לומר דמקודש עדיף מתדיר ואם לתדיר בעי קידוש כ"ש למקודש והתרצן השיבו דלא אלא תדיר עדיף דבוודאי כמו דאיכא עדיפותא לענין קדימה ה"ה דאיכא למילף ק"ו לענין טבילה וקידוש ובזה אפשר ליישב דברי רש"י לעיל שכן כפרתן מרובה דרש"י בא לבאר דלא נימא פרושו דכפרתן מרובה שמכפר על עבירות הרבה דזה לא הוי עדיפותא אלא מפני שמשתמש בהן כל ימות השנה הוה תדיר ועדיפא אבל בגדי לבן מכפר על טומאת מקדש וקדשיו והיה מקודש והוצרך רש"י לזה דלא נקשי מה הי' סברת ר' ישמעאל וכי לא הוה יודע דתדיר עדיף לזה בא לתת טעם לדברי ר' ישמעאל דהק"ו הוה הואיל ובגדי לבן הוה מקודש שמכפרים על טומאת מקדש וקדשיו ומ"מ איכא למפרך דבגדי זהב הוי תדיר:

אין מעבירין על המצות. עיין ברכי יוסף א"ח ט"ו ע"ג. ארעא דרבנן סימן א' מכתם לדוד סימן קי"ז קי"ט קכ"א. זרע יעקב סימן א'. אדמת קדש ח"ב ק"כ ע"ד. למנצח לדוד ל"ג ע"ג. מלך שלם ח"ב כ"ז ע"ד. לימודי ה' לימוד כ"ב ורש"י ותוספות שם ובדף צ"ט ע"ג. ועיין מנחות ס"ד ד"ה איבעית אימא ומה שכתבתי בפסחים דף ק"ה:

תוס' ד"ה למה לי למרק כו' נראה כשהייה ונראה כאלו נשחט הזבח בשנים הוה לן למיסר. עיין בבית יעקב סימן ל"ב שהאריך בדברי התוספות דלמה לא הביאו הפוסקים הך דינא ומפרש פירוש רחוק בדברי התוספות ובשיח יצחק נראה שמפרש שמה שכתבו התוספות והוה ליה למיסר כוונתם רק משום שנראה כשנים שוחטים אבל לא משום שהי' ובוודאי אם נאמר דשנים שוחטים גופי הוה רק לכתחילה לא שייך למיסר ויותר נראה דהתוספות לא דייקו בלישנא וכוונתם דלא הוה להו לתקן שאחר ימרק כי לא נכון לתקן כן לכתחילה אבל איסור וודאי לא עביד אם בא אחר ומירק לכן לא כתבוהו הפוסקים:

תוס' ד"ה מכלל כו' א"כ ל"ל קרא דלעיל עיין מהרש"א וזרע יצחק:

באותו הדיבור להכי איצטריך ואש המזבח עיין זרע יצחק:

תוס' ד"ה אפילו הכי מכשיר עדיף תולדת יצחק:

תוס' ד"ה אין מעבירין כו' וי"ל דלא שייכא דר"ל אלא היכא דבעינן למעבד תרווייהו מדברי התוספות נראה דס"ל דאין מעבירין על המצות דאורייתא הוה דאי דרבנן מאי מקשה למה לי קרא הא בעי קרא דמדאורייתא צריך היכא דפגע בו. אמנה ברדב"ז דפוס וינצי סימן תקכ"ט כתב דאין מעבירין רק מדרבנן דהך לימודא דמושמרתם הוי רק אסמכתא ובאמת קשה עליו מדברי התוספות והנה בתרוצם הבינו רוב האחרונים דכוונתם דבאמת כן הוא היכא דליכא אלא חדא לא שייך אין מעבירין אמנם בשיח יצחק האריך בזה דאין כוונת התוספות כן לפי האמת אלא אי לא הוה כתיב אל פתח אבל השתא דכתיב אל פתח בכל עניין אין מעבירין ובזה לא יסתרו מה שכתבו במגילה וכבר בא חכם הוא גאון זמנינו בברכי יוסף א"ח דף ט"ו והשיג עליו מפסקי התוספות דזבחים ומנחות דכתבו כן לדיא אף גם הוא כתב דדוקא לקבוע מקום לחד לא אמרינן אבל אין מעבירין על המצות שייך אפילו בחד ולדברי הרדב"ז וודאי צ"ל דס"ל דהך דרשא דאל פתח נמי אסמכתא בעלמא דלגופיה איצטרך כמו שהאריך בזה בידי אלי דף פ"ט ומה שכתוב הוא בפירוש דברי התוספות דמגילה דבריו דחוקים כמו שכתב באדמת קודש ח"ב דף ק"כ ע"ד אמנם אם נאמר דס"ל דהוי אסמכתא בעלמא שפיר קשה להו אפילו אם נאמר דאין מעבירין הוי מדרבנן ועל זה תירצו דהגמרא הוצרך לעשות סמך מאל פתח דלא שייך אין מעבירין בחד ולפ"ז אף לפי האמת הוא כן דבחדא לא שייך אין מעבירין אם הוא תדיר אבל בחנם למה יעבור על המצוה. ועיין בזה מכתם לדוד שציינתי לעיל בגמרא:

ת"י ד"ה עליה השלם חקרי לב ז':

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה