יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כט:
זה הכלל כל הקרב ביום כו' וכל הקרב בין ביום בין בלילה בבא זו לא ידעתי לפרשו דאטו מנחת נסכים אינו קרב ביום ובלילה וא"כ פרושו דכל הקרב בלילה נמי בע"כ כך הוא פרושו דקרב בין ביום בין בלילה ובאמת סבר הייתי לומר שטעות הוא כל הבבא דבין ביום בין בלילה וכן כתב בתולדות יצחק ובשיח יצחק לא העיר כלל אלא שקשה הדבר כיון שהנוסחא כן בתמורה י"ד ובמנחות ק' וכאן לומר שטעות נפל בשלשה מקומות ועיין שם בתוס' שהביא פירש אחד דכל הקרב בלילה היינו שמן למנורה ואע"פ שבתמורה הביאו כן בשם רשי' במנחות ורשי' במנחות לא פירש כן אולי הי' כן בגירסתם ולפי הך פירושא יש לקיים הנוסחא דכל הקרב בלילה היינו שמן למנורה והוא נקרא שפיר דוקא בלילה כי עיקרה בלילה כדכתיב מערב עד בקר וכל הקרב ביום ובלילה היינו מנחת נסכים:
סדר את הלחם. עיין זבחים פ"ז ד"ה שלחן:
לילה אין מחוסר זמן. עיין זבחים י"ב ד"ה לילה:
זאת אומרת מצוה לשפשף והקשה בידי משה דף ק"ס ע"ד דא"כ הא תינח דבעי קידוש ידים אבל קידש רגלים למה בעי הלא כבר שפשוף ולפי מה שכתבו התוספות בסמוך בסוף הדבור מצוה לשפשף דאם הרבה ניצוצת ניתזים על רגליו אעפ"כ ניכר וגם מפני הטורח מניח לשפשף א"כ י"ל משום הכי בעי שפשוף כי אין משפשף הכל והכא מיירי בע"כ דאינו אוחז באמה דאי אוחז באמה מאי מקשה למה בעי נטילה משום מגע באמה הוא אלא וודאי דלא נגע מיירי וא"כ לא מהני שפשוף לפי דברי התוספות ובאמת צריך ליישב למה לא הוכיחו התוס' דרבנן חזרו ואסרו לאחוז באמה דאל"כ מאי מקשה הכא אלא ידים משום מאי ולימא משום דנגע וא"כ לא מוכח דמצוה לשפשף וצ"ל משום די"ל דר"א וודאי לא חולק אהא דכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים וא"כ קשה על ר"א ידיו למה וצ"ל דמצוה לשפשף ואף רבנן לא נחלקו על זה כשיש נצוצת אמנם יש לדייק דלמה לא הכריחו תוספות סברתם בלא"ה דשפשוף אינו מועיל לכל הנצוצת וא"כ רגלים למה וכקושיות הרב ידי משה ולכן נראה דוודאי לא קשי' מרגלים דאע"ג ששפשוף כיון שנגעו במי רגלים טעון נטילה:
תוס' ד"ה נהדרי'. עיין בחקרי לב ח"א פ"ד ע"א: