יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כח:
תניא ר"י אומר ברק ברקאי. עיין בארוכה עבודת ישראל ס"א והלן ובשושנים לדוד:
ויצאו כל העם איש איש. עיין ב"מ פ"ב ד"ה מהפועל:
צלותיה דאברהם. עיין בית יעקב סימן צ"א:
אנן מאברהם ניקום ונגמר. עיין בכפתור ופרח דף ה' שפירש כי אין אנו מקיימין המצות בשביל מה שעשו אברהם ויצחק ויעקב אלא רק מקיימין בשביל שנצטוה למשה בסיני וגיד הנשה יוכיח דאמרו חכמים בסיני נאמר אלא שנכתבה במקומה ותירץ רבא דוודאי עיקר המצוה אין אנו לומדים רק תכסיס המצוה יש ללמוד כמו שלמדים לענין זריזות ועוד הביא פירוש אחר דאין ללמוד מקודם מתן תורה ע"ש ולפי פירוש זה לא ידעתי מה תירץ וצ"ל גם כן דמשום זריזות שפיר יש ללמוד כמו דלמדים במילה לענין זריזות. ועיין בתוספות ישנים שהביא ג"כ ב' פרושים:
ונשחטיה מכי משחרי כותלא כו' לא מכווני בספר בית יעקב סימן צ"א הקשה מהא דאמרינן בפסחים דף י"ב שיתא חמה בי קרנתא קאי ופרש"י שאין עומדין עליה הא בגמרא דיומא מבואר דבשש יכולין לעמוד על החמה רק מתחלת שבע עד חצי שעה אי אפשר לעמוד עליה כמ"ש ונשחטי' מכי משחרי כותלי לא מכווני אלמא בשית מכווני והא בשית נמי לא מכווני משום דאז חמה בקרנתא קאי עכ"ל ואחרי המחילה רבה לא ידענא מאי קאמר דפשיטא כיון דלא הוי משחרי רק עד שש ומחצ' דבשש נמי לא הוי משחרי ולא הי' אפשר להשחיר כמו שפירש"י כין שהכתלים רחבים מלמטה וצרים מלמעלה וכנראה שהרב ז"ל אגב שיטפא הבין מכווני ולא מכווני על בני האדם שיוכלו לכוון אחר המחילה רבה לא עיין ברש"י ועכ"פ פשוט דאין ענין חמץ לכאן דהתם לכל מסורה ואין כל אחד יכול לכוון בשחרות הכתלים משא"כ גבי תמיד וכן גבי תפלה למי שהוא רוצה להיות זריז למצות אבל גבי חמץ הוצרכו חז"ל לתקן זמן אחד לכל העולם או מי שאין יכול לכוון בשחרות הכתלים או שיטעו בכתלים עצמן היכא דלא מכווני הכתלים כמו כתלי המקדש וכבר כתב מהרש"ל שם דיש ג"כ חילוק בין חמץ לעדות ע"ש ומ"ש שם:
קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עיין ברמב"ם פ"ט מהלכות מלכים ובלחם משנה שם ובמקום שמואל בשאלות ותשובת סימן כ"א:
היכי קאי אלימא דקאי אאיגרא. גופי הלכות קי"ט. עבודת ישראל ס"א ס"ב בארוכה:
בשם מחו' הרב מו"ה הירש א"ב זצ"ל מווירמש
אמר רב קיים א"א כה"ת כולה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי א"ל רשב"ח לרב אימא שבע מצות ותו לא א"ל הא הוי נמי מצות מילה ואימא ז' מצות ומילה א"כ מצותי ותורתי ל"ל. והקשו המפרשים לעיל כדפריך ואימא ז' מצות ותו לא ה"ל לשנוי תיכף א"כ מצותי ותורתי ל"ל. ונראה ליישב דבנדרים פ"ג תניא רבי אומר גדולה מילה ששקולה נגד כל המצות כו' שנאמר כו' כי ע"פ הדברים האלה כו'. וכתב מהרש"א הטעם שכל התורה תלויה במילה ומי שאינו נימול אינו בכלל התורה והמצות ואדרבה אסור ללמוד תורה כדאמרינן בסנהדרין כו' ושם בסנהדרין פריך אהא דאמר ר' יוחנן נכרי העוסק בתורה חייב מיתה מיתיבי' היה ר"מ אומר גוי העוסק בתורה הרי הוא ככה"ג שנאמר אלה המצות כו' ומשני התם בשבע מצות דידהו נכרי עוסק בהן להיות בקי בהן ויש להקשות מנלי"ה לרב למדרש מדכתיב מצותי ותורתי דקיים אברהם כל התורה דילמא מצותי קאי אז' מצות ותורתי קאי אלימוד של ז' מצות כדי כיהי' בקי בהן ונראה לומר דבב"ק דף דף י"ז אמרינן גבי חזקי' המלך קיים אמרינן לימוד לא אמרינן והאמר מר גדול ת"ת שמביא לידי מעשה וכתבו התוספות דהכי פריך דכיון שאנו אומרים קיים בוודאי כבר לימד דאי לא לימד האיך קיים כו' ולפ"ז יש לדקדק הכא בקרא תורתי ל"ל כיון דכתיב מצותי שקיים המצות א"כ בוודאי כבר למד וצ"ל דאי לא הוי כתיב אלא מצותי לחודי' ה"א דלא קיים אברהם אלא זיי"ן מצות לחודי' לכך כתיב תורתי דהוא מיותר לרבות שאר מצות וזה דוקא ע"י שנצטוה אברהם על המילה דאי לאו הכי הי' אסור לעסוק בתורת שאר מצות וכו' וזה פירוש הגמרא דוודאי רב שימי בר חייא ידע מקרא מצותי ותורתי אלא דלא אסיק אדעתי' מן מצות מילה ולזה לא מצי"ל דתורתי אתי לרבות כל התורה דהא ב"נ אסור ללמוד תורה אלא וודאי מצותי קאי אלימוד של ז' מצות ומש"ה פריך ואימא ז' מצות ותו לא וא"ל רב הא איכא מצות מילה ומותר לו לקיים כל התורה ופריך ואימא ז' מצות ומילה ואהא משני א"כ מצותי מיותר דממצותי לחודי' שמעינן שכבר לימד דאל"כ האיך קיים אלא וודאי דתורתי אתי לרבו' כל התורה כולה ודוק עד כאן: