יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כג.
השתא שתי' מוציאין כו' לימודי ה' לימוד מ"ו:
הממונה על הפקיע. הרמב"ם בפ"ו דכלי המקדש מונה בממונים הממונה על המלקות והראב"ד השיג עליו אלא שהי' ממונה על הפתילות וכבר תמה עליו הכ"מ דמה זו השגה אע"ג דהירושלמי אמר על הפתילות כמו שהי' סבר אביי מתחילה כיון דהדר ביה ואמר ממונה על המלקות שפיר כתב הרמב"ם כן ועיין בתוספות ישנים לעיל דף ט"ו ד"ה תן לה שכתבו שהירושלמי חולק על מ"ד דהכא נגדנא ואפשר דס"ל להראב"ד כריב"א שכתבו התוספות שם שהי' צריכין לעשות הפתילות ולמזגן כדי שיהי' לפי מידתו וא"כ לא סגיא דהי' ג"כ ממונה על הפתילות והי' לו להרמב"ם לחשבה וראיתי להרב ברטנורי בפ"ה דשקלים שכתב פקיעי להלקו' כהנים ולוים שנמצאו ישנים על משמרתם כדאמרינן מי שהוא מוצאו ישן חובטים אותו ושורפין את כסותו והם דברים תמוהים דהרי מבואר שם בפ"ק דמדות דאיש הר הבית הי' מחזר על כל משמר ואם נמצא שהוא ישן חובטו במקלו והרי מקל לאו פקיע הוא כמוזכר כאן דפקיע היא מטרקא דטייעי והוא רצועה ולא מקל וראיתי בספר שלטי הגבורים הנדפס במנטווא בדף ט"ו שכתב שאיש הר הבית שהי' מחזיר הוא ממונה על הפקיע ונראה שמדברי הרע"ב למד כן וע"ש בדף ל"ב שכתב שאין סברא שעל דבר קטן כמו פתילת הי' עושים ממונה ובוודאי אחר המחילה רבה לא ראה דברי הירושלמי שאמר שמזג את הפתילות וזה לאו דבר קטן הוא והי' צריך אומנת לשער. ועיין בתי"ט פ"ה דשקלים ובמרכבת המשנה ח"ג פ"ז דכלי המקדש:
תוס' ד"ה שנים. עיין בארוכה משנה למלך פ"ח מהלכות לולב ה"ז ובלימודי ה' לימוד מ"ו. ועיין במגילת ספר חלק לאוין דף ס"ד:
תו' ד"ה וירושלים כו'. במחנה יהודה הנדפס מחדש הוכיח מדברי התוס' מדכתבו דעל העזרות לא מביאין דהא עיר הקרובה כתיב ועזרה לאו עיר הוא. ולא הוכיחו דהא נמצא בתוך העיר ש"מ דבנמצא תוך העיר ממש מביאין עגלה ערופה וכן הוכיח מהגמרא מדלא פריך בפשיטות והא בעיר הוה והמגיה הקשה מזה על הרלב"ג והרב אברבנאל דכתבו בפשיטות דבתוך העיר אין מביאין וכתב דהוא נגד הגמרא כאן. ולע"ד הדבר פשוט דהדין עם הרלב"ג והרב אברבנאל שהרי מבשדה ממעיטינן צף על פני המים דלאו שדה הוא וכ"ש אם נמצא בעיר דלאו שדה הוא וכן משמע מהירושלמי שאמר אם עמד על המטה אין מביאין. ופירש בקרבן העדה דכתיב שדה ומטה לאו שדה הוא וא"כ כ"ש עיר דמעטין וכוונת הירושלמי היא אפילו עומד במטה בשדה ולא בעיר לא הי' מביאין והא דממעטין מבשדה צף על פני המים רבותא הוא אפילו המים בשדה דה"א דג"כ נקרא שדה אבל עיר פשיטא דלאו שדה הוא ולא הוצרך לומר והא דלא מקשה הגמרא והא בתוך העיר הוה משום די"ל דסבירא ליה כר"א דאמר בספרי על כולם הי' עורפין ונראה דלא דריש שדה ואפשר ס"ל דאורחא דמילתא נקט למצא החלל נופל בשדה אבל אין ה"נ אם הי' בענין אחר הי' מביאין ולכן לא הי' הגמרא יכול להקשות מזה וכן אין ראי' מן התוס' דהתו' הוכיחו מן העזרה דלאו עיר הוא דהוא אליבא דכ"ע ובעיקר הקושיא בלא"ה אין ראי' דוודאי אפשר לומר דהגמרא הי' יכול להקשות כן מן העיר והקשה מירושלים לפי שהוא פשוט יותר והיא משנה מפורשת שם משא"כ בעיר דלא נלמד רק מדמיעט מבשדה צף על פני המים ונלמד מזה ה"ה עיר לכן ניחא ליה להקשות טפי מזה. ועיין עוד שם במחנה יהודה דף רמ"ב ע"ג ע"ד: