יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יא.
חוץ משער נקנור שלפנים ממנו לשכת פלהדרן. עיין ברמב"ם פ"ו דהלכות ס"ת ומזוזה ה"ו בכ"מ שכתב שהרמב"ם הי' לו גירסא אחרת בגמרא ובהר"ד ערמעה שהגיה בדברי הרמב"ם:
אחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות. והקשה במעדני המלך דה"ל להקדים עיירות למדינה דהוה לא זו אף זו ובשיח יצחק תירץ דעיר פרוצה היא ואחר המחילה לא נהירא דוודאי כרך סתמא מוקף כמ"ש התי"ט בפ"א דמגילה ובפ"ט דברכות אבל עיר לפעמים פרוצה לפעמים מוקפת והכי מוכח מדתנן בפ"ד דערובין הולכוה לעיר אחרת ופירשו שם קצת פוסקים דדוקא מוקפת מיירי הרי לפעמים מצינו עיר סתם אע"ג דמוקפת ולכן נראה דלא מבעי' שערי מדינות דמן הסתם רחוקים מן הבתים בעי מזוזה אלא אפילו שערי עיירות שמן הסתם סמוכה לבתים וה"א דמזוזות הבתים פוטרה אפ"ה חייבת ועיין על הסוגיא מרכבת המשנה ח"ב פ"ו דס"ת ומזוזה הלכה ז' והלכה ט':
והתני' רפת בקר פטורה והקשה בשיח יצחק דילמא היינו טעמא דפטורה משום זוהמא ולע"ד לא קשיא דאם הטעם משום זוהמא א"כ אפילו נשים מתקשטות בו נמי תהי' פטור ורב יהודה ידע מאידך ברייתא דקתני גבי רפת בקר ושהנשים מתקשטות בו חייבת וא"כ בע"כ צ"ל דרפת בקר לא חשוב נפיש זוהמא כמו בית הכסא ולפיכך חייב אמנם לפי מה שכתב מהרש"א דהא דקתני ושהנשים מקשטות בו חייב לא קאי לרפת בקר הדרה קושיא למקומה אמנם וודאי דברי המהרש"א דחוקים טובא ואין אנו צריכין לדחוקי בכך כי בוודאי התוספות לא כיוונו אלא מסתמא ברפת בקר אין דרכן לרחוץ ולא לקשט אבל אעפ"כ דרכן לפעמים לרחוץ ולקשט אפילו ברפת אבל ודאי היכא דקתני סתמא רפת בקר וודאי באין רוחצת ומתקשטות מיירי והב"ח בסימן רפ"ו נראה שהבין כדברי מהרש"א והקשה על הרמב"ם שפסק רפת בקר אם הנשים מתקשטות חייבת דהא ברפת אין מתקשטות וכתב שהרמב"ם חולק בזה על התוספות וסובר דאע"ג דאין רוחצת מתקשטות ולפמ"ש אין צורך דהתוספות והרמב"ם בחדא שיטה אזלי דודאי כל היכא דקתני רפת בקר בסתמא מיירי באין רוחצת ומתקשטות כיון דלא שכיח כל כך אבל עכ"פ לפעמים ג"כ רוחצת ומתקשטות:
לדידי נמי סתמא תנאי היא הרמב"ם בפ"ו דמזוזה פסק דסתמא פטור ואם הנשים מקשטות חייבים ונ"ל דסבר דרב כהנא דהכא תלמידו דרב יהודה הוה מדתני קמיה וא"כ אין הלכה כתלמיד במקום הרב והלכה כרב יהודה ורב יהודה בע"כ מדלא רצה לאוקמיה פלוגתא בסתמא ש"מ דדעתו דסתמא פטור ולפיכך אע"ג דאתותב במה שאמר סתמא לדברי הכל פטור כיון דחזינן דדעת עצמו הוא דפטור נקטינן כהך ברייתא דס"ל הכי אמנם במתקשטות דמודה רב יהודה דיש פלוגתא ולא גלה דעתו הלכה כמאן ורב כהנא סבר בוודאי דחייב אליבא דכ"ע בוודאי כרב כהנה נקטינן דסברתו הוא דמתקשטות חייב דהרי לא מצינו רב יהודה דחולק על זה אלא דתליא בפלוגתא דתנאי: