יד דוד על חגיגה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כו:
ותיפוק ליה דכלי עץ העשוי לנחת הוא הקושיא הוא על השולחן אבל על המנורה ל"ק דהא לא הוי מעץ ואפילו לר"י ב"י דמכשר בעץ שכן הוא בימי חשמנאים עכ"פ מאי קו' דהבריית' מיירי בזמן שהיה של מתכות ולפ"ז היה יוכל להקשות תיכף על המשנה אלא שהביא תחלת מחלוקת הברייתא עם המשנה לענין מנורה ומפרשה אבל הראב"ד בהשגתו להרמב"ם פ"ג דכלים ה"א כתב דאשלחן ומנורה הקשה דכלי עץ העשוי לנחת הוא. והן דברים תמוהים כמ"ש ושוב ראיתי במרכבת המשנה ח"ג כ' שלא בדקדוק כ' הראב"ד כן ע"ש ואיך אפשר לומר על מ"ע הראב"ד שכתב שלא בדקדוק ולכן קרוב לוודאי דט"ס הוא בדברי הראב"ד:
ותיפוק ליה משום ציפוי מרכבת המשנה פ"ד דכלים ה"ז:
תוספת ד"ה מנורה לא כתיב ביה תמיד כו' ע' בהרא"ם פ' תצוה באורך על דברי התוס' ורמז עליו מהרש"א ותמצית דבריו דהך דרשא דתמיד על נר מערבי אסמכתא בעלמא הוא כי באמת לא קאי רק על ששה נרות והם לא היו תמיד רק מערב עד בוקר וא"כ ל"ק נמי ממ"ש רש"י בבמה מדליקין דף כ"ב דמשמע שם דתמיד קאי על נר מערבי דאסמכתא בעלמא הוא וכן צ"ל בדברי הסמ"ג דבדף רי"ח ע"ג הביא דרשא זו דתמיד על נר מערבי ובדף רי"ט ע"ב כתב בדברי רש"י דכאן וראיתי בחדושי הרב המאירי לשבת שכתב שבשחרית לא היה הדלקה כלל רק בנר מערבי ובשחרית היה הטבה ובערב העלתה וי"א כן אף בנר מערבי ואף גדולי הרבנים פרשוה כן בסוף חגיגה ע"ש וכר יודוע כי גדולי הרבנים כוונת על רש"י ומשמע לפי דבריו דרש"י סובר דאף נר המערבי לא היה דולק תמיד והוא נגד המשנה דתמיד וצ"ל דמדאורייתא לא היה חיוב להדליקו רק בדרך נס היה דולק אמנם לדעת האומרם דכל הנרות היה מדליק ולדעת הרמב"ן בפרושו לתורה דהך דרשא דתמיד על הנר המערבי דרשא גמורה היא לא ידעתי איך יתיישב סוגיא דהכ' ואפילו אם נאסר דיש מחלוקת בזה ותנא דמתניתי' לא סבר הך דרשא דתמיד לנר מערבי מ"מ קשה למה צריך הגמ' לומר כיון דכתיב ואת המנורה נכח השלחן כמאן דכתיב ביה תמיד דמי עדיפא מניה ה"ל לשנוי דהא כ' בי' תמיד במנורה עצמו וצ"ל לסבר' זו דהגמרא רוצה לתרץ אפי' אי תנא דברייתא לא דרש הך דרשא דתמיד על נר המערבי וצ"ע ועיין מלך שלם ח"ב ע"ח ע"ב גט מקושר קל"ב ע"ג:
תוס' ד"ה סלוקו כסדורו כו' לאו דוקא דאם לא היה כצ"ל ותיבת אלא צריך למחוק וכן הוא בש"ס ישן דוונצי' וכן הגיה בזרע יצחק. ועיין שם עוד באופן אחר ומ"ש דאיכא מ"ד שנאפית בערב שבת. עיין בזרע יצחק. ועיין ברד"ק בשמואל שכתב ג"כ דלמ"ד שנאפית מערב שבת נשאר בתנור:
תוס' ד"ה בכלי אכסלגס יתכן לפרש שהיה שם עיר ואין חשובים כלים הבאים משם כצ"ל ומ"ש וקשה צ"ע דהא שם במנחות כתבו דאם הוא שם עיר ניחא ובוודאי כן הוא דאם נקראו הכלים על שם העיר כל הכלים הבאים משם נקראו על שם מקומן יהי' של עץ או של עור ונראה דצריך להגיה בתוספות וכוונתם דאי לא נימא דהי' שם עיר קשה: