אור ברסלב

יד דוד על חגיגה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כד.

דף כג:

תינח סולת קטורת ולבונה מאי איכא למימר. ע' פסחי' י"ט שהקשתי שם לרש"י דמאי מקשה מלבונה דהא בלא"ה צ"ל לדעת רש"י שם דאף לרבי חנן לבונה הוא רק מדרבנן ואפש' לומר דהמקשה דהכי מדמקשה והא מדרבנן מדקתני רישא ולא נחית לסברתו של רש"י דהתם דגחלים ולבונה מדרבנן לפיכך הקשה אף מלבונה ועוד אגב דנקט קטורת נקט לבונה וע' במרכבת המשנה ח"ג פ"ח דטומאת אוכלין ה"ט:

דאורייתא יש לו תוך מצטרף. ע' לעיל כ"א ד"ה בתרייתא:

ופליגי דר"ח אר"ח בר אבא וכ' רש"י דר"ח דאמר לעיל צירוף דאורייתא ולכאורה שפת יתר הוא שהרי לא נזכר שום דין מרבי חנן בסוגיין שיאמר כי הוא זה דפליג ואפש' לומ' כי רש"י נשמר כיון דעיקר הקושיא מרבי חנן הוא מכח דומיא דרישא וא"כ אין הכרח שפליג רב חנן דאין הכרח בכל פעם שהסיפא דומיא לרישא ומה דאמר מעדותו של ר"ע ר"ע נמי מן התורה ס"ל ולא קאמר ופליגי אלא על ר"ל משום בר קפרא דמוקי הוא דר"ע דוקא לשירי מנחה וקטר' ולבונה שצברן בכלי שאין לו תוך וזה בוודאי פליגי על ר"ח בר אבא אר"י שהרי אמר מעדותו של ר"ע נשנית משנה זו והרי וודאי משנה זו מיירי בכל הדברים ובכל האופנים הם מצטרפים לקודש וא"כ כיון שיש מקום לומר ופליגי דר' חנן היינו דוקא לפי מה שמפרש ר"ל משום בר קפרא את דבריו אבל מדברי רב חנן עצמו אין הכרע לפיכך פירש רש"י דאף ר' חנן עצמו פליג ומההכרח שכתב רש"י בפסחים וכמ"ש שם:

אמר רב שיזבי בחבורין שנו ליקוטי הרמב"ן י"א ע"ב. וע' על הסוגי' מרכבת המשנה ח"א פי"ב דאבות הטומאת הי"ב:

איתמר ר"ל אמר ל"ש אלא בידו. ליקוטי הרמב"ן ס"ו ע"ב:

תוכן העניינים

יד דוד על חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה