יד דוד על חגיגה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כב.
ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא סל וגרגותני שמלאן כלים והטבילן טהורין וכתב רש"י טהורין אף לקודש ורבא לטעמיה. דברי רש"י לכאורה תמוהין דמאי בעי רש"י בזה הא גמר' קאמר להדיא ואזדא רבא לטעמיה ואפשר לומר דהר"ש פ"ו דמקואות משנה ה' כ' דלטבול בתוך הכלי אפי' אין מתערבים אלא דרך הנקבים שאין בהם כשפופרת הנאד מטבילין בו. מדקאמר מקוה שחלקו בסל וגרגותני הטובל שם לא עלתה לו טבילה ומשמע דבהך גוונא גופא דלא מהני במקוה שחלקו מהני לטבול בתוכו וכי היכא דהתם ע"כ כשאין מתערבין כשפופרת הנוד דאי כשפופרת הנוד פשיטא דהטובל שם עלתה לו טבילה ה"נ לטבול בתוכו לא בעינן שיתערבו המים כשפופרת הנוד ומהרצב"י בסימן מ' השיג עליו ולפי שבא דבריו קצת בקצרה עד שחכם אחד בתשובתו אלו הרבה להקשות עליו לכן אפרש דבריו בקצרה כמו שהשבתי לאותו חכם דדיוקא דר"ש אינו דיוק די"ל דסיפ' דרבא מפרש הריש' שלא נטע' לפרש טעמ' דריש' דאע"ג דאין בפיו כשפופרת הנוד מטבילין בתוכו וכסברת הר"ש וטעמא הרי עכ"פ יש כמה נקבים והנקבים כשפופרת הנוד לטבול בתוכו לזה אשמעי' רבא דהך טעמא ליתא אלא טעמ' משום דסל וגרגותני שאין בפיו כשפופרת הנוד ליכא הא לולא זאת לא מטבילין ואע"ג דהמים עוברים דרך הנקבים אין זה חיבור כלל דהא מקוה שחלקו אין טובלין בו ש"מ שאין חיבורי המים שמחוברים דרך נקבי הסל שמם חבור ה"נ אין חבורי המים שבתוך הסל חיבור למי מקוה אא"כ יש בפי' כשפופרת הנוד ע"ש ובאמת לא ידעתי איך יפרש הר"ש ואזדא רבא לטעמיה דהא רבא קאמר לעיל סל וגרגותנא שאין בפיו כשפופרת הנוד ליכא ואיך מוכח זה מדברי רבא לטעמא דהא טעמא דרבא דכל הנקבים מצטרפים לכשפופרת הנוד ואפי' לא יהי' בפיו כשפופרת הנוד. וראיתי למהרצב"י שכתב דהר"ש מחלק בין חולין לקודש דבחולין לא בעינן כשפופרת הנוד ולקודש בעינין ומלבד דקושייתנו אינו מתורצת יש לתמוה עליו איך לא שלטה מאור עיניו במה שכתב הר"ש קודם לזה וז"ל והא דאמרינן סל וגרגותני שמלאן כלים והטבילן טהורים אף לקודש כו' משום דסל וגרגותני שאין בפיו כשפופרת הנוד ליכא לאו משו' דבעי' שיתערבו המי' דרך פיו אלא אפי' אין מתערבין אלא דרך הנקבים שבתוכו בטלים מים שבתוכו אגב מי מקוה עכ"ל הרי משמע להדיא מדבריו דאפילו לקודש סגי בהכי ונראה שהרב מהרצב"י הבין כן מדכתב בתר הכי ולחולין דלא גזרינן הוי שרי להטביל בשק וקופה משמע דלקודש אסור ולפ"ז יהי' דברי הר"ש סותרין רישא לסיפא ובהגהותי על הר"ש כתבתי כי מ"ש ולחולין כוונתו לר' אילא דסבר טעמא משום חציצה שרי לטבול לחולין ומ"ש אין בפיו כשפופרת הנוד כוונתו דאין בו כלל דין שפופרת הנוד כי הר"ש מפרש מה שאמר בגמרא סל וגרגותני שאין בפיו כשפופרת הנוד ליכא לאו דוקא נקט פיו אלא כל שיש בו כשפופרת הנוד סגי אלא שמהרצב"י דחה זה שם ולהדיא נראה דכוונות הר"ש כן הוא ועכ"פ לפ"ז שכתבתי כוונת הר"ש במה שאמר ואזדא רבא לטעמא דכל הנקבים מצטרפים לשפופרת הנוד וזה בא רש"י לשלול אלא רש"י מפרש כמ"ש מהרצב"י דדוקא משום דסל וגרגותני דאין בפיו ממש כשפופרת הנוד ליכא אבל אי הוי דאין בפיו כשפופרת הנוד אע"ג דבשאר נקבים המצטרפים יש כשפופרת הנוד לא מהני ועל זה קאמר רבא לטעמי' ומתוך מ"ש אזלא לה הראי' שהביא מהרצב"י שם נגד דעת ראבי"ה גם בלא"ה לא ידעתי מה ראי' הביא נגד דברי ראבי"ה מהא דסל וגרגותני שאין בפי' כשפופרת הנוד דאי הוי אין מטבילין דזה הוי דוקא לקודש אבל לא לחולין ובשו"ת הארכתי גם בהגהותי על הר"ש הארכתי בביאור דברי הר"ש אשר בספר ראשון לציון נתקשה בו מאוד גם תרצתי קושיות מהרצב"י עליו ומיראת האריכות לא העתקתי כאן:
ומקוה שחלקו בסל וגרגותני הטובל שם לא עלתה לו טבילה וכתב רש"י שעשאן כשני מקואות ואין שיעור לא בזה ולא בזה לכאורא נראה מדברי רש"י אלו דדוקא כשאין שיעור לא בזה ולא בזה הא כל שיש שיעור באחד מהם טובלין בשניהם וכדעת הראבי"ה בב"י דכשיש מקוה אחד שלם השני מצטרף עמו אבל אי אפשר לומר כן דהא רש"י כתב דהא ארעא חלחולי מחלחלי והמים הנובעים כאן באין מנהר גדול ולא חשבינן כמחובר הרי דרשי' כתב להדיא. אפילו דבאין מנהר גדול והנהר כמה שיעור מקואות יש בו ואפ"ה אין מטבילן בו וכן כתב מהרצב"י בסימן מ' דדעת רש"י דלא כראבי"ה ולפיכך צ"ל דרשי' הוצרך לפרש כן דמיירי דבשניהן אין שיעור דהרי סתמא קאמר הטובל שם לא עלתה לו טבילה ומשמע באיזה צד שטבול לא עלתה לו טבילה והרי אם יש באחד שיעור מקוה למה לא עלתה לו טבילה אלא צריך לומר דמיירי דבשניהם אין שיעור אבל כשיש באחד מהם כשיעור טובל בשלם אבל לא בחסר ואין להקשות למה נקט רבא האי לשנא הטובל שם דמשמע דבשניהם חסרין מים וא"כ יש מקום לטעות בדבריו דבאחד שלם טובלין בשניהם וא"כ היה לרבא לבאר הא ליתא דהחולקין על הראבי"ה סברי דמילתא דפשיטא דכיון דנקבים דקים פחות משפופרת הנוד לא מצטרפי בשניהם חסרים מה"ת יצטרפו באחד שלם וכבר הקשה קושיא זו מהר"ם בן חביב בתשובה כי באה בשו"ת גינת וורדים ומה שתירץ דגזירה הוא דוחק דמנ"ל לבדות גזירות מה שלא מצינו בפירוש בגמרא ולכן סברי הפוסקי' החולקין על הראבי"ה כיון דמסברא אין לחלק לא הוצרך רבא לבאר:
דהא ארעא חלחולי מחלחלי. עיין פסחים י"ז ד"ה אלא נזיר ל"ח ד"ה בר מההיא:
כמאן מקבלין האידנא סהדותא מעם הארץ ליקוטי הרמב"ן יו"ד ע"ד: