אור ברסלב

יד דוד על חגיגה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יד:

דף יד.

ר"ע יצא בשלום שפתי ישנים צ"ט ע"א:

לסרוסי כלבא שבת ק"ו ד"ה ת"ל:

תוס' ד"ה בתולה שעיברה דברי התוספות תמוהים כמו שהאריכו האחרונים חדא מה שכתבו ואי שכיח דשמואל מהימנא דוודאי הדברים מצד עצמן תמוהים ואף אם נבעלה בהטיה מי כשרה לכה"ג ומי גרע משלא כדרכה וכמו שהאריכו במשנה למלך ובשער המלך אף גם דסיגנון הגמרא וודאי לא נראה כן דהתרצן סתר סברת המקשן להתירא ובחר בהיתר אחר שהוא אאמבטי שלא היה המקשן יודע ויותר נראה לומר דגם בעל האיבעי הי' יודע מאמבטי וכך הי' איבעיתו מי חיישינן לדשמואל ואסורה או דילמא דשמואל לא שכיח וא"כ בע"כ צ"ל באמבטי עיברה: וכן נראה שפירשו התוס' בכתובות ויו ע"ש ובשיטה מקובצת שם ובנידה ס"ד וברשב"ץ ח"ג סימן רס"ג ואם נפרש כך וודאי דלא קשה לרשי' הך קושי' שהקשו מהך דכתובות באם נפרש דקושייתם היא אף אם נאמר דשמואל מ"מ דילמא נבעלה לפסול לה מעתה הא ל"ק דהא אמרי' באמבט' ואם קושייתם היא למה נאמין לה דאירע כדשמואל מעתה הא נמי ל"ק כיון דשמואל לא שכיח והוא דבר שאינו מצוי תלינן יותר באמבטי ועוד דהתם וודאי נבעלה אלא שהספק אי לכשר אי לפסול לפיכך לא נאמנת אבל הכא שהספק אם נבעלה כלל א"כ מה"ת לומר שנבעלה ומוקמינן לה בחזקתה ובפרט בדבר דלא שכיח ומה שתירצו הם לקושייתם דכיון דהיא מוזהרת הא נאמנת כבר תמהו האחרונים על דבריהם דא"כ התם נמי למה אינה נאמנת וצ"ל דהתו' דהכא ס"ל כסברת רבי אליעזר שכתבו בסוף נדרים דזונה אינה מוזהרת להנשא לכהן וסברי התוס' דדוקא זונה אבל כל שאר הפסולות מוזהרות ולפ"ז מה שכתבו לתרץ אינו לרשי' שהרי רשי' ביבמות פ"ז כתב להדיא דזונה מוזהרת להנשא לכהן גם מה שכתבו קרי ביה יקיח דרשא זו אינו נמצאת בשום מקום ועיין משנה למלך פט"ו דאישות ה"ד ופי"ז מהלכות איסורי ביאה הי"ג שער המלך ח"ב קנ"ז ע"ב ע"ג ברכי יוסף אבן העזר צ"ג ע"א קי"ג ע"ג יצחק ירנן פ"ב ע"ג. יד מלאכי סימן קמ"ד. ועיין מ"ש בכתובות דף ל"ח:

תוכן העניינים

יד דוד על חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה