אור ברסלב

יד דוד על חגיגה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יג.

דף יב:

רשי' מיתיבי גרסינן תולדת יצחק.

תוס' ד"ה ורגלי החיות וכו' ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' אבא סמוקא גדול מדת רגל אחד כמנין ישרה כן צ"ל וסמוקא נראה שהי' נקרא על שם מקומו ובירושלמי שלנו הנוסח בענין אחר ע"ש ומ"ש שהיה תנא והוא הי' ר"א בר"ש עיין מה שהאריך בזה בזכרון יוסף ט"ו ע"ג ובשם הגדולים ואם כנים הדברים שהוא חיבר הקרובץ לט"ב אי אפשר שהי' ר"א הקליר ר"א ב"ש לפי סדר הזמנים ומה שאמרו שהוא פייטנא אין ראי' כי ידוע כל מי שבקי במלאכת השיר הוא נקרא פייטנא גם ראי' שהי' בימיו מקדשין ע"פ הראי' הוא תמוה והרי גם עכשיו אין עושין בא"י רק יום אחד וכבר האריכו האחרונים מזה סוף דבר דבריהם ודברי הרא"ש שכתב כדבריהם תמוהים.

תוס' ד"ה אין מוסרין דברי תורה וכו' שאפי' כותי ועוסק בתורה וכו' כאן חסר תירוץ אחד בתוספות והוא נדפס בעין יעקב ועיין מה שהקשה באהבת עולם ומה שהשיב עליו מהרח"א בספר עץ חיים פ' וישב דף כ"ח ומה שכתבו בתרוצם השני דמיירי דאיכא גוי אחר שרוצה ללמדו דקדק במשנה למלך דהיכא דאיכא ישראל אחר שרוצה ללמדו עובר משום לפני עוור ע"ש בפ"ד מהלכות מלוה ולוה ה"ב ובקרית מלך רב ח"ב ל"ב ע"א וביצחק ירנן קכ"ג ובקרבן אליצור קמ"א ובמה שנראה מדברי התוספות דאי לא קאי בתרי עברי דנהרי ליכא אסור כלל רק הכא אסור משום מגיד דבריו ליעקב רבים חולקים בזה וסוברים דאף דלא קאי בתרי עברי נהרא אסור מדרבנן כמ"ש רמ"א בי"ד סימן קנ"א אמנם הש"ך שם חולק עליו וסבר דוקא בישראל יש אסור מדרבנן אבל לא בגוי ועיין יד מלאכי ומ"מ רבים מן האחרונים סוברים כהרמ"א ועיין לימודי ה' לימוד נ"ב ועיין ברדב"ז בתשובת הקראים סימן תשצ"ו בדפוס וינציא והובא בר' בצלאל אשכנז סימן ג' שכתב דהא דליכא איסור בתרי עברי נהרא היינו כשהוא יודע שהוא אסור אבל כשאינו יודע שהוא אסור רק סברי שמותר אף בכל ענין יש בו משום לפני עיוור ע"ש ולדבריו קשה דא"כ מה תרצו התוספות דאיכא גוי אחר דהא כיון דגוי אינו יודע שאסור לעסוק בתורה א"כ בכל עניין יש בו משום לפני עיוור וצ"ע ועיין יד אלי' מ"ח מחזיק ברכה חי"ד פ"ז שנות חיים דף מ'

תוכן העניינים

יד דוד על חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה