יד דוד על חגיגה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף טז.
אדון הוא בצבא שלו. זהב שבא:
כל העובר עבירה בסתר חזון עובדי' קע"ה ע"א:
הלל ומנחם לא נחלקו כו' הרע"ב כתב יצא מנחם לפיכך לא הודע מענינו אם נחלק הלל בזה או לאו והוא מדברי הרמב"ם בפירוש המשנה ובפ"ח במים חיים כתב מדקאמר לא נחלקו משמע דסבר כהלל ודעת הלל ידוע כמו שאמר אח"כ ונראה דהרמב"ם סבר אם כך כוונת התנא למה אמר יצא מנחם מאי נ"מ בזה הל"ל הלל ומנחם לא נחלקו נכנס שמאי כו' ומדאמר יצא מנחם משמע דהוצרך לומר כן בשביל שיצא קודם הרגל ולא הודע מעניינו מאי היה דעתו בזה הא אלו לא יצא קודם הרגל היה נודע מה היה דעתו:
תוס' ד"ה ויעשה זה מה שלבו חפץ שנות חיים ר"ב:
תוס' ד"ה בכהנים עיין מה שכתבתי במגילה:
תוס' ד"ה יוסי כו' ומה שאמר בירושלמי ועמדו שמאי והלל ועשו נראה דהתו' מפרשי' ועשו ד' היינו ארבע פלוגת' חדשות מלבד פלוגתות הסמיכה שהיה בשכבר ובאמת לא ידעתי מי הכריחם לזה דניהי דבגמר' דשבת קאמר רב הונא דבג' נחלקו ולא חשוב הך דסמיכה מה"ת כיון דהראשונים נחלקו בזה הרי המקשה הקשה שם דליחשוב נמי דסמיכה א"כ דעת הירושלמי כדעת המקשה שם בשבת וקחשיב נמי הך דסמיכה וכן פירוש בקרבן העדה ועתה מחדש הובא לידי חקרי לב ח"ב וראיתי בדף קכ"ד שהקשה למה לא קחשיב בשבת הא דספ"ב דסוכה גבי קטן שאין צריך לאמו מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת המעזיבה בשביל קטן ותירץ כיון דלא נזכר בפירש שהלל הוא החולק אמנם הירושלמי חשיב ליה ואחר המחילה דבריו תמוהים דהרי כיוצא בזה מצינו כמה פלוגתת בפ"א דעדיות שמה נקבצו ובאו שנחלקו ב"ה וב"ש ושמאי עצמו לענין רובע עצמות וכרשיני תרומה ופורט מעות מעשר שני ועוד אחרים וא"כ קשה למה לא חשיב בשבת אלו והרי שם נזכר הלל וגם הירושלמי לחשב טובא ובע"כ צ"ל דשם הלל בעצמו לא היה חולק אלא תלמידי הלל ותלמידי שמאי ושמאי אבל הלל לא גלה דעתו ומ"מ הלכה כתלמידי הלל וא"כ ה"ה זה של סוכה נמי אולי תלמידי הלל הי' שפסקו כן דדוקא קטן שאין צריך לאמו חייב בסוכה ושמאי נחלק ואפשר אף תלמידיו לא נחלקו אבל הלל לא גלה דעתו כמו שבע"כ צ"ל אצל אחרים שהוזכרו בעדי' שלא גלה דעתו ועיין במרכבת המשנה ח"א ענף ג' שריג א':
תוס' ד"ה שנים. עיין פ"ח במים חיים ב' ע"ד מרכבת המשנה במה שכתבתי לעיל: