יד דוד על חגיגה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ה.
עיין מהררי נמרים דף י"ו על כל הדף ובדף י"ח שם:
אי איכא צורבא מרבנן אמרי שפר למהראנ"ח:
רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי ותסיתני כו' עין יוסף ל"א ע"ד:
כי מטי להאי קרא בכי הן בקדושיו לא יאמין בני חי קפ"ג ע"ב זהב שבא:
כי מטי להאי קרא בכי וקרבתי אש דת ע"ט ע"ב:
מאי אם טוב זה הנותן צדקה משכנות יעקב מ"ו ע"ב:
מאי רעות וצרות כו' רש"י פירוש צרות סמוכות זו לזו כמו וכעסתה צרתה ונראה לכאורא דרש"י פי' כן אליבא דר"י דקאמר סתם עבד שרבו ממציא לו צרות ורעות לאפוקי רב ושמואל דמפרשי מאי רעות וצרות א"כ לא ס"ל הכי אמנם אפשר לומר בוודאי בבוא צרות רבות עדיף כי יבואו תכופות וסמוכות זו לזו כי ע"י צרות האחרונות נשכחו הראשונות או ע"י כי תשש כחו לסבול אינו מרגיש הצרות השניות אמנם זה דוקא אם הצרות הם ממין אחד אמנם אם הם מינים ממינים שונים אף כי יבואו סמוכים ותכופים נרגשים הם הן הצרות הראשונת והן הצרות האחרונת ולכן מפרש רב רעות שנעשה צרות כגון זיבורא ועקרבא דהם מהפך להפך ועי"כ שניהם נרגשים אף שבאו תכופים הא לאו הכי אדרבה טובה היא בבוא הצרות תכופות ובדרוש' שדרשתי בתחלת חדש מרחשון שנת תקנ"ד קודם הגזירות שפתח את אוצרו והוציא כליו זעמו לא תקום פעמים צרה
הארכתי בזה בקהל עם:
רש"י כי את כל המעשה אמרי שפר למהראנ"ח:
תוס' ד"ה מוסיפנא ליה זהב שבא שנות חיים קצ"ג ע"א:
תוס' ד"ה מבעט ברבותיו הוה בני חיי קפ"ג ע"ד שו"ת מהרח"ש ח"ג סימן ט' שנות חיים קפ"ד ע"א רצוף אהבה:
תוס' ד"ה הא יראוני הפר"ח בספר מים חיים ומהרי"ך שמה נתקשו בדברי התוספות דמאי קשיא להו מסוגיא דיומא הא מבואר שם דתשובה מכפרת על עשה ועל לא תעשה הניתק לעשה וא"כ כיון דמוקמינן לכובש שכר שכיר הרי גם הוא הניתק לעשה ואין לוקין עליו כמ"ש הרמב"ם וא"כ שפיר תשובה מכפרת וכבר קדמם בספר עשרה מאמרות מאמר חקור דין חלק א' פי"ז ע"ש וכתב מהכרח זה דבאמת תשובה מכפרת וחולק על התוספות. ועיין ב"מ ס"א ד"ה לעבור בשני לאוין מבואר מדבריהם דס"ל דלוקין על כובש שכר שכיר וכן הבינו מדבריהם מר"ן מהריק"א בכלליו דף פ"ג והרדב"ז בדפוס וינציא סימן תשצ"א. ועיין ביד מלאכי כלל שמ"ז שהאריך בזה אמנם באמת דבריהם צריכין ביאור דאיך ילקה הא הוי לאו שניתן לתשלומין וגם לאו הניתק לעשה וכבר נתקשו המפרשים בזה כמ"ש שם וראיתי בהלכה למשה בתחלת הלכות גזילה שכתב התוס' חולקים על הרמב"ם וסוברים דלאו הניתן לתשלומין לוקין עליו ובגזילה אין לוקין משום דהוה לאו הניתק לעשה ולכן כתבו התוספות לוקין על הכובש שכר שכיר ותמהתי איך הונח לו בזה הא כובש שכר שכיר הוה נמי לאו הניתק לעשה כמ"ש המהרש"א שם. ועיין בתוספות ספ"ק דשבועות גבי לא זז משם עד שמוחלין לו שנראה לכאורא דבריהם סותרים למ"ש כאן ועוד נדבר בזה שם אי"ה ובספר רצוף אהבה פשיטא ליה שם דלוקין על כובש שכר שכיר ובספר תוספות יום הכפורים שם ביומא השיג עליו דאיך אפשר שילקה הא הוי לאו הניתק לעשה ואדמתמה על דברי מהר"ש אלגאזי למה לא תמה על דברי התוספות בב"מ דכתב דלוקין וכנראה דלא זכר באותו פעם מדבריהם שם וכמו שהקשה מהרש"א ולכאורא היה עולה על דעתי לומר דבב"מ דף מ"ח מוקי רב חסדא קרא דוהשיב את העושק ביחד לו כלי לעושקו ונתנו לו וחזר והפקידו אצלו דלא מחוסרא משיכה דבלא"ה לא מחייב קרבן שבועה דקרא בקרבן שבועה מיירי וא"כ לפ"ז דוקא בכה"ג הוה ניתק והשיב את הגזילה או את העושק אשר עשק אבל בכובש שכר שכיר סתמא לא הוה ניתק כלל וא"כ צדקו דברי ותוספות אם נאמר כמ"ש הרב הלכה למשה דס"ל דבניתן לתשלומין לוקין וניתק לעשה ליכא כאן בכה"ג אמנם הא ליתא דנראה דדוקא לר"ל הא דאמר כן דס"ל דמשיכה קונה אבל לר' יוחנן לא צריכין לאוקמיה בהכי והרי התוספות פוסקי' כר' יוחנן כמו שהאריכו שם ולפמ"ש לתרץ דבריהם צריכין לומר דסוגיא דאיזה נשך אזלא אליבא דר"ש והא וודאי דוחק גדול לומר דסתמא דתלמודא אזלא אליבא דר"ל דלית הילכתא כוותיה לפי דברי התוספות. ועיין שם בב"מ דף קי"א דאמר רבא זה עושק זה גזל ולמה חלקן הכתוב לעבור בב' לאוין ואפשר אליבא דרבא כיון דעושק וגזל חד הוא ולא מוקי עושק לכובש שכר שכיר א"כ הך והשיב את העושק נמי בגזל מיירי ואגב דחלקן בלאוין חלקן נמי לעניין השבה וכן תפסו התו' דברי רבא לעיקר בחולין פ"ח שכתבו דבגזל איכא תרי לאוין אמנם בכל זאת לא הניח לנו בדברי התו' דאיזה נשך דאיך אפשר ללקות בכובש שכר שכיר הא הוה לאו שאין בו מעשה אפי' ביחוד כלי נמי לאו שאין בו מעשה הוא דהעיכוב של החזרה אין בו מעשה ובתחלה בהיתר אתא לידו וראיתי בחוות יאיר להשמטו' של דף קפ"ז לסי' קצ"ג השיג ישיג על בעל עשרה מאמרות שכתב דכובש שכר שכיר משלם ואינו לוקה דתיפוק ליה דבלא"ה אינו לוקה דהוה לאו שאין בו מעשה והנה קושיא זו על הרמ"ע אינו קושיא כל כך כי י"ל לדוגמ' בעלמ' נקיט כובש שכר שפיר אבל על התו' הוה וודאי קושיא עצומה. ושוב ראיתי למהרצב"י סי' כ"ו שהניח בצ"ע ולכל הדברות דברי התוס' דכאן יש ליישב באחד משני אופנים שכתבתי או שכתבו אליבא דרבא דס"ל דעושק היינו גזל וא"כ לא הוי לאו הניתק לעשה כי והשיב את העושק על גזל קאי או שרצו לבאר אפי' אי ר"ח בר פפא ס"ל כר"ל בב"מ ודוקא יחוד כלי וחזר והפקידו אצלו הוי ניתק לעשה אבל כובש שכר שכיר לא הוה ניתק לעשה וא"כ אין תשובה לחוד מכפר את זה כתבתי זה רבות בשנים ואח"כ שבאו לידי ספרים רבים ראיתי רוב מה שכתבתי כתוב בדבריהם ומשנה לא זזה ממקומה וע' בני יהודה דף מ"ז עבודות ישראל קצ"א ע"א מנחת בכורי' רצוף אהב' שופר' דיעקב בית ישחק ה' ע"א ומ"ש בב"מ ס"א:
תוס' ד"ה הממציא מעות שנות חיים קצ"ד ע"ב אהבת עולם: