אור ברסלב

יד דוד על חגיגה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ג:

דף ג.

ואף הוא פותח ודורש דברי חכמים כדרבונות. אש דת כ"ג ע"ב:

מעשה בר"י בן דורמסקית כו' זהב שבא:

עמון ומואב מעשרן מעשר עני משנה למלך פ"ד מהלכות שמטה הלכה כ"ז עיין זבחים ס' ד"ה הכי קאמר:

הרבה כרכים כבשו עולי מצרים בריכות המים רנ"ב:

כדי שיסמכו עליהם עניים מרכבת המשנה ח"ג פ"ד דשמיטה הכ"ז:

איזה שוטה עיין בקונטרס אור הישר על עסקי גט אחד שהאריכו הרבנים המשיבים בסוגיא זו עיין עליהם:

רש"י ד"ה מעשרין עכשיו מעשר עני בשביעית שהן היה זורעין והקשה במשנה למלך פ"ב דשמיטה הלכה כ"ז הא תנן בפ"ו דשביעית כל שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל נאכל אבל לא נאבד וא"כ כיון שכבשו עולי מצרים איך נאבד ונזרע ועיין שם במהר"י קורקס שלא נדפס עדיין בימי הרב משנה למלך ואפשר לומר לדעת רשי' כי קידוש וכיבוש לאו חדא מילתא היא דכל שכבשום עולי בבל ממילא נתקדש' וכל שלא כבשו' עולי בבל רק הית' מכבוש ראשון אי קדשוה בקדושת הארץ אע"פ שלא כבשוה נוהג בה שביעית לענין עבודה ולא לאכילה אבל כל שלא כבשוה ולא קדשוה מותר לגמרי נמצא דעמון ומואב לא כבשוה ולא קדשוה ומאי דקאמר והניחום לא שהניחום מלכבוש דאפשר לא הי' יכולי' לכבוש אלא מלבד מה שלא כבשו הניחו מלקדש וכ"כ רשי' להדיא ועשו זה שיסמכו עליהם עניים הא לאו הכי אע"פ שלא כבשוה היה מקדשים אותו כנ"ל ועיין בריכות המים דף רנ"ב:

רש"י והלן בבית הקברות בלילה. מקשים כיון דאמר והלן בבית הקברות פשיטא דבלילה הוא ומאי צריך רשי' לאמרו ועיין בשרשים לרד"ק שורש לין שכתב כי תיבת לנו לא יפול דוקא על לינת לילה אלא על השקידה תמיד ומביא כמה פסוקים לראי' שאין פרושם לינת לילה אלא השקידה והתמידות מעתה הוצרך רשי' לפרש שלא נאמר הלן בבית הקברות היינו אפילו ביום אלא שהוא שוקד ומתמיד להיות בבית הקברות לפיכך כתב רשי' שדוקא בלילה והוא פשוט ועיין במקום שמואל:

תוכן העניינים

יד דוד על חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה