אור ברסלב

יד דוד על ברכות· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כ:

דף כ.

חייבת בתפלה פשיטא. כפות תמרים ל"ג ע"ב. מגילת ספר עשין ה':

מן התפילין פשיטא גופי הלכות קי"א ע"ב ערובין צ"ו ד"ה לא ס"ד:

ובמזוזה פשיטא שונה הלכות ט' ע"א:

כיון דכתיב ערב ובקר וצהרים שאגת ארי' סימן י"ד לימודי ה' לימוד קמ"ב:

נשים חייבת בקידוש היום. דברי אמה בקונטרסים נ"ח ע"ד. זכרון יוסף צ"ט ע"ב. פסחים ק"ו ד"ה זוכריהו. מנחות מ"ג ד"ה ור"ש פוטר:

נשים בברכות המזון דאורייתא. לשון לימודים נ"ב. פנים מאירת ח"א ס"ו. לשון ערומים בהשמטת הרא"ם דף כ"ט. שונה הלכות דף ט' ודף ל" ע"ב שער אפרים סימן י"א י"ב. שמע יעקב דף כ"ט. מכחם לדוד דף כ"ח. צרור החיים דף כ"ג. ידי משה דף מ"ב ע"ב זרע יעקב בדרשות י"ד ע"ד. מקום שמואל שער התרוצים. זכרון יוסף צ"ט ע"ב. יצחק ירנן כ"ו ע"א. עיין בית אברהם כהן צ"א:

להוציא רבים ידי חובתן חקרי לב ע"ד ע"ה:

בן מברך לאביו מרכבת המשנה פ"ה דברכות הט"ו:

דאכל שיעורא דרבנן עיין לעיל ט"ו ד"ה ור' יהודה ודף מ"ח ד"ה עד שיאכל ודף מ"ט ד"ה ר' מאיר. פסחים מ"ט ד"ה ואכלת:

וכי לא אשא פנים. ר"ה י"ח ד"ה כאן קודם גזר דין. נידה ע' ד"ה כאן קודם ג"ד:

מחתני הרבני המופלא מהורר אברהם אויערבאך נר"ו

דרש רב עוירא אמרו מלכי השרת כו' אשר לא ישא פנים וכתיב ישא ה' פניו אליך כו'. עיי"ש במהרש"א וברי"ף שהקשו שהקושיא עדיין במקומה עומדת שהרי כתיב אשר לא ישא פנים. עיי"ש מה שתירצו. והנה באמת אמרו בספרי כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. כאן קודם גזר דין כאן לאחר גז"ד כו' ולכאורה יש לדקדק בתירץ הקב"ה דאמר וכי לא אשא פנים כו' והם מדקדקים כו' אדרבה אנו מצינו שעם הצדיקים הוא מדקדק עמהס כחוט השערה ואינו נושא להם פנים. וכן הרי"ף בחידושיו הרגיש בקושיא זו. ואמרתי ליישב דברי חכמים על נכון. דמצינו שברכת כהנים היא חסד גדול מאת הקב"ה. ואמרו במדרש אל תאמר הכהן הזה בעל עבירות והאיך יוכל לברכינו אמר הקב"ה ואני אברכם. אני נותן הברכות על ידו כו' ואמרו שהכהן הוא כצינור המקלח מים ממעלה למטה. ובזה פרשתי הכוונה של ברכת כהנים שמברכים לברך את עמו ישראל באהב"ה. שמילת באהבה הוא ב אהבה. שאהבה בגימטרי' י"ג. ואהבת ישראל להקב"ה ואהבת הקב"ה לישראל הוא ב' פעמים אהבה עולה כו' כמנין שם הוי"ה במילואה. ולפיכך כשאדם עובד מאהבה הוא במידת החסד. לפי שע"י אהבתו הוא מושך מידת האהבה מלמעלה אליו. כידוע ליודעי חן. שמין תתאין מעוררין החסד:

וזה הוא החילוק. של צדיקים העובדים מיראה הם במיד' הגבור' כידוע שיראה בגימטרי' רי"ו כמנין גבורה מדקדקים עמהם. וכך דקדק הכתוב אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא הוא כו' שתיבת ביסוד [בסוד] קדושים הוא מודת הגבורה כנודע. לפיכך כשצדיקים הם בסוד קדושי' נורא הוא על סביביו שמדקדקים עמהם כו' אגל אותם שהם במידת האהבה. אין מדקדקים עמהם. ולפיכך אמר שלמה על כל פשעים תכסה אהבה לפי שפשעים הם המרדים. ודקדק לומר תכסה. ולא אמר כל פשעים תמחה אהבה. שהרי ע"י כיסוי אינם נמחקים לגמרי רק הכוונה הוא שדרך אדם הוא שיש לו אוהב אחד. אם אומרים לו זה האוהב עשה לך מעשה רע. הוא מייגע עצמו מאוד לתרץ מעשה אוהבו פעם אומר שאפשר שעשה בשגגה. פעם אומר אפשר לא ידע שאני כועס על זה המעשה. אבל אם אומרים לו שמרד האוהב נגדו בפומבי. על זה אינו יוכל לומר כלום רק באהבתו הוא מוחל לו שעושה עצמו כאילו אינו רואה ויודע וכך הוא התנהגות הקב"ה עם ישראל שעל חטאותיהם ועוונתיהם ברוב רחמיו ממציא להם תירץ והצלה. ומוחק אותם אבל הפשעים שהם המרדים. אינם יכולים נמחוק רק באהבתו הוא מכסה אותם בפני מידת הדין עד יחזרו בתשובה. ואמרו במדרש יברכך ה' וישמרך מיצר הרע כו'. יאר כו' ויחנך במשאלותיך וכן הוא אומר וחנותי את אשר אחון. ישא ה' פניו אליך בשעה שאתה מתפלל כמ"ש הנה נשאתי פניך כו' וכך הוא פירושו יברכך ה' וישמרך מיצר הרע שלא תבא לידי חטא. ואם באת לידי חטא יאר ה' פניו אליך שתחזור בתשובה. ואם חזרת בתשובה ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום ממדת הדין. נמצא מוכח מזה שברכת כהנים היא נחלקת לג' ברכות וכולם שייכים זה לזה. ושמעי' מזה שאם אדם חוזר בתשובה אף אם לא עשה תשובה כהוגן על חטאיו אם עובד מאהבה להקב"ה אין מדקדקין עמו ונושאין לו פנים. וידוע שפנים הוא מידת הדין כמ"ש פני ילכו והניחותי לך כו' ולכך דקדק הכתוב אצל לא ישא פנים בפ' עקב כתיב כי ה' אלהיכם האל הגדול הגבור והנורא וכולם בלשון דין וגבורה לפיכך אמר אשר לא ישא פנים סתם. הפני' הידועים שהם פני דין אבל כאן כתיב ישא ה' פניו דייקא פניו שהם רחמים גבורה שבחסד כידוע לבאים בסוד ה' ששם מדבר מעובד מיראה וכאן מדבר מעובד מאהבה:

ובזה מיושבים דברי הגמרא כהוגן שקושיות מלאכי שרת יתורצת מאוד. וכי לא אשא פנים לישראל שמדקדק' שאין אני נושא אותם הפנים האמורים בפרשת עקב גבי לא ישא פנים שהם לעובדים מיראה. אבל כאן הם פנים אחרים לעובדים מאהבה:

ובזה ישבתי דברי המדרש דברי ירמי' בן חלקי' מן הכהנים כו' אמרו במדרש שכל קללות ירמי' הי' הפך מברכת כהנים כאן נאמר יברך ה' כו'. וכאן נאמר ולוקח מהם קללה כו'. ולהבין זה נראה שכבר אמרתי למעלה שעל הפשעים אין הדין נותן שתהי' תשובה מכפרת רק האהבה של הקב"ה לישראל מכפרת. נמצא אם הישראל חייבים שגגות ומזידות ומרדים ח"ו אם מתחילים לענוש אותם על השגגות ואח"כ על האחרים הרי הדין קשה מאוד רק בדיני נפשות קים לי' בדרבה מיני' והעונש בא תיכף על הפשעים. כי בחטא האהבה מסתלקת והכיסוי של הפשעים הולך לו ותיכף הדין חל עליהם ר"ל. וזה ג"כ חסד גמל שאם האהבה קיימת מדות הדין בא על השגגות והזדונו' וברוב הזמן האהבה ג"כ מסתלק ונענשים אח"כ גם על הפשעים רק ברחמי ובחמלת ה תיכף האהבה מסתלקת וכשנענשים על הפשעים הרי קבלו עונשם. וחוטא נשכר לכך בעת חורבן בהמקד"ש תיכף נהפכה ברכת כהנים שהיא מדת האהבה ובא העונש על הפשע.

ובזה ישבתי דברי המדרש באיכה. כי ה' הוגה יכול על מגן ת"ל על רוב פשעיה ונתקשו בזה כל בעלי הדרוש. ובדברי הנ"ל מיושב היטב שידוע מה שאמרו חז"ל למה נאמר איכה בא"ב שעברו על חמשה חומשי תורה כו' ומה עמקו דבריהם שע"י חטאם נתוספו עליהם חמשה מיני משחית ובמקום אהב"ה בא איב "ה שהיא חמש יותר מן אהב"ה וכן הוא ראשי תיבות איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה ר"ת איבה רעה. רק הקב"ה ברוב רחמיו הפך לטובה שהמיר אהבתו כדי לענשם תיכן על הפשעים ובל יזכרו עוד מזידים ושוגגים וידוע שהגה הוא לשון שמחה כמ"ש עלי הגיון בכינור כו' וזה הוא פירש המדרש והפסוק הי' צדיה לראש אויביה שלו שהשונאים שמחו שראו שהמפלה היא גדולה מאוד והעונש הוא חזק אבל כי ה' הוגה שהוא שמח ולפיכך הקשה יכול על מגן שקינה מבעי' לי' ולשמחה מה זו עשה. תלמוד לומר על רוב פשעיה שהשמחה הי' לפניו שהעונש על פשעים כדי שיכופרו עוונות אחרים בלי עונש כלל ודוק: עד כאן דברי חתני הנ"ל:

בעל קרי הסוגי' שאגת ארי' דף י"ד ע"ג ועוד בסימן כ"ד:

הירהור כדיבור דמי שאגת ארי' סימן וי"ו ועוד דף י"א ע"ב:

דאי ס"ד כדיבור דמי יוציא בשפתיו שאגת ארי' דף ט"ו ע"א:

רש"י ד"ה או דרבנן. חקרי לב ע"ד:

תוספות ד"ה בתפלה קדושין ל"א ד"ה דלא מפקידנא:

תוספות ד"ה נשים. חקרי לב ע"ד ע"ה:

תוספות ד"ה יוציא בשפתיו. שמע שלמה בלשונות לאחר סדר מסעי:

תוכן העניינים

יד דוד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה