אור ברסלב

יד דוד על ברכות· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יד.

דף יג:

ד"ה ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל כו' ומה שהקשה מיהללוך שאינה סמוכה נ"ל שצ"ל שקשה שהרי עכשיו לפי פרושם והרי סיפא דקאמר הירושלמי קאי על חתימת אשר גאלנו והירושלמי לא מיירי כלל מיהללוך אלא כוונתם דעכשיו לפי פרושם שלא הי' מברכין לבסוף לעולם קשה מיהללוך:

שם בסוף הדיבור והשתא נמי מיושב דבשביל כך פותחת' ברכה דאשר גאלנו דבריהם מגומגמים דמה חדשו בזה והשתא דהא גם מעיקר נמי הוה מפרשו כן וראיתי ברשב"א בפ"ק בסופו שנראה מדבריו דעד הנה הי [הי'] מפרש כיון דאם שמע בבה"כ יצא ולא הוה סמוכה לחברתה א"כ אפי' אותו שלא שמע ומברך אעפ"כ פותח בברוך שלא לשנות נוסח הברכה אמנם עכשיו נאיד מפירש זה דלעולם אינו מברך על ההלל בביתו כיון דאם שמע בבה"כ יצא ואיך יהי' שנים בבית א' אחד יברך על ההלל וא' לא יברך ולכן אפי' מי שלא שמע בבה"כ אינו מברך ולפיכך אשר גאלנו אינו סמוכה וע"ש ואפשר שהתוספות ג"כ כיונו לזה ועיין על התוספות זכרון יוסף צ"ט ע"ב סוכה מ"ד ד"ה כאן במקדש:

תוספות ד"ה או דילמא. לשון לימודים דף נ"ח. זהב שבא:

תוספות ד"ה טועם לשון לימודם נ"ח:

תוכן העניינים

יד דוד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה