יד דוד על ברכות· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יא:
וכן אורי ליה ר"א לר' פדת ברי'. ע"ז כ"ב ד"ה אין מעמידין:
השכים לשנות כו'. מלכי בקודש דף ק"ו. זקן שמואל דף א':
שכבר נפטר באהבה רבה. זכרון יוסף ק"ג ע"ב. חקרי לב דף ט':
אף למשנה צריך לברך. לחם סתרים:
רבא אמר אף לגמרא. בגמרא דידן הנוסחא צריך לחזור ולברך. והסמ"ג עשין י"ט העתיק שנוסחת רב עמרם כן הוא אלא שפירש דאיירי לאחר אהבה רבה. ולסברת הירושלמי דמיירי שלא למד לאלתר כן נראה מביאור מהורר אייזק שטיין לסמ"ג. אמנם לפירש רש"י דהני מימרא לא קאי אמאי דאמר שמואל שכבר נפטר באהבה רבה אלא קודם אהבה רבה מיירי. לא אתי שפיר לישנא דלחזור וצריך למחוק וגם ויו דולחזור ומהרש"ל בביאורו לסמ"ג כתב שאפי' לרב עמרם צריך למחקו. עיין לשון לימודים ט"ו ע"ג. ברכי יוסף א"ח כ"ג ע"ד. ידי משה קנ"ה ע"ב. מלך שלם ח"ב ד' ע"א:
ורבי יוחנן מסיים בה הכי. כתובות ח' ד"ה שהכל:
זו היא המעילה שבברכות. זכרון יוסף ק"ג ע"ב:
תנן התם אמר להם הממונה. משפט צדק ח"ב סימן ס"ב תוך התשובה ודברי רש"י:
זאת אומרת ברכות אין מעכבות. שאגת אריה דף כ"ז ע"ג:
רש"י ד"ה לגמרא אין צריך לברך כו' והכי מוכח מילתא בפ' שני כצ"ל. והוא בדף י"ד לקמן והוא מדקאמר לאפוקי ממ"ד אין צריך לברך מוכח ע"כ דהך מ"ד ס"ל אפי' קודם אהבה רבה א"צ לברך דאי ס"ד בקודם אהבה רבה מודה ורק לאחר אהבה רבה קאמר אין צריך לברך אם כן מאי לאפוקי הא מעשה דרב דבריך היה קודם אהבה רבה ובהא מודה אלא ש"מ דאף בקודם אהבה רבה קאמר א"צ לברך. ומזה נראה דרש"י סובר דמתני פרקין הי' גם תלמיד וכפ"ז נראה דצריך לגרוס לקמן לאפוקי ממ"ד לתלמוד א"צ לברך דאם לא כן אלא ומתני לן פירקן היינו משנה הו"ל לרש"י לפרושי כך על למשנה א"צ לברך ולהוכיח כן:
תוספות ד"ה ורבנן אהבת עולם. רצוף אהבה:
תוספות ד"ה שכבר נפטר באהבה רבה וכו'. פירש לאלתר שלמד מיד באותו מקום. כוונתם דוקא שלמד אחר התפלה מיד דזה מיקרי על אתר דק"ש ותפלה לא מיקרי הפסק אבל ק"ש עצמה לא מהני דלהוי שנה על אתר דדוקא בלימוד התורה יצא ולא בתפלה ותתנונים וק"ש כמו תפלה ותחנונים דמי. ועיין בהרא"ש ומרדכי וב"י סימן מ"ז כתבו עוד דוקא אהבה רבה וכו' אלא אם ילמד מיד וגם לא יעשה היסח הדעת כלומר אפי' אם למד מיד אם הפסיק אח"כ מלימודו ומסיח דעתו צריך לברך אבל בברכת התורה פוטר כל היום אפי' לא למד מיד ומכ"ש אם מפסיק בין לימוד ללימוד שא"צ לברך אמנם ברא"ש משמע דאם נאמר באהבה רבה דאפי' למד מיד אם הפסיק צריך לברך פשיטא דאין לחלק בין ברכת התורה לאהבה רבה ואפילו בברכת התורה נמי צריך ללמוד מיד אלא אם נאמר דגם גבי אהבה רבה צריך ללמוד מיד אבל כשלומד ומפסיק א"צ לברך א"כ י"ל דגבי ברכת התורה אפי' ללמוד מיד א"צ וכן יש לכווין דברי התוספות וכן כתב מהרש"ל בביאורו לסמ"ג עשין י"ט כתבו עוד וא"ת מפני מה אין מברכין לישן וכו' הקישור על הקודם קשה ולא עלה בידי דבר ברור ואפשר לומר שהביאו ראיה לסברתם דהרי קשה למה אין מברכין לישן. וצ"ל דברכת אכילה פוטר אפי' הסיח דעתו והיינו טעמא דדעתו אכל מה שיהיה בין אכילה לאכילה כמ"ש הרא"ש וא"כ מכ"ש ברכת התורה. אבל במרדכי כתב ואין להקשות ולא אפשר לפרש כן. שוב ראיתי בספר עמק הברכה דף קמ"ב שפירש בשלמא אי צריך לברך על אתר לכן אין מברכין על השינה דהרי אין בידו לישן לאלתר אבל אי אמרינן דאין צריך ללמוד מיד א"כ קשה שינה נמי יוכל לברך ואני לא ירדתי לסוף דעתו דמה דמיון יש לברכת התורה לברכת המצות ואפי' אי ברכת התורה לא צריך סמוכה מטעמים שכתב בב"י סימן מ"ז אבל ברכת לישן בסוכה וודאי צריכה שתהיה סמוכה אלא וודאי דלא קשה מידי דכל שדעתו לישן ושוכב עצמו לישן שפיר מקרי סמוכה אלא שר"י תירץ שאם לא יישן כלל הוי ברכה לבטלה ועיין לשון לימודים ט"ו ע"ג. משפט צדק ח"ב סי' ס"ב תוך התשובה. ברכת אברהם ח"ד מן סימן קס"ה עד סימן קס"ט: