יד דוד על ברכות· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף טו.
והני מילי לק"ש אבל לתפלה יצתק ירנן י"א ע"ד:
הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו. פרי חדש במים חיים י"א ע"א. שנות חיים דף צ"א. שאגת ארי' סימן ז' על הסוגי'. גופי הלכות ק"י על הסוגי' ותוספות:
הא דקתני הקורא להודיעך כחו דר"י. פרי חדש במים חיים א' ע"א.
ואלא הא דתני' לא יברך אדם ברכת המזון בלבו פרי חדש במ"ח א' ע"א:
רש"י ד"ה ק"ש בעידני' לשון לימודים כ"ח ע"ד. עיין שונה הלכות דף י"ד:
תוספות ד"ה דלמא ר"י היא כו' ופליגא במילתא דר"י צ"ל ופליג אמילתא דר' יהודה. גופי הלכות ד' ע"ד. שנות חיים צ"א:
תוספות ד"ה להודיעך כחו דר"י וי"ל כיון דר"י לא דריש השמיע לאזנו א"כ אין כאן שום חידוש ויש לדקדק דהא ראב"ע דריש שמע אלכתחילה א"כ חידושא טובא הוה אשמעינן בדר"י שלא נטעה ונדרש שמע אלכתחילה כמו שדרש ראב"ע גם קשה לי בדראב"ע גופי' למה דרש דוקא לכתחילה דהא קימ"ל בכל התורה כולה בחד לימוד הוא לעכב ודוקא בקדשים צריך לשנות לעכב ואפשר לומר דוודאי מחד לימוד שמעינן שפיר לעכב ואלו לא הוה דרשינן שמע אלא להכי בוודאי ילפינן מינה אפי' דיעבד אמנם כיון דתרתי שמעת מני' ולאו יתורא הוא אלא דממילא ש"מ לכן לא דרשי אלא לכתחילה אבל לא דיעבד ואין להקשות לר' יוסי כיון דהוא נמי דריש בכל לשון שאתה שומע א"כ דיעבד מנ"ל י"ל דהגמר' דקאמר תרתי שמעת מינה היינו לרב יוסף לקמן דסבר דבכל המצות צריך להשמיע לכתחילה ונפקא לי' מהסכת ושמע א"כ בע"כ שמע דגבי ק"ש על דיעבד הוא וראב"ע לא דריש הסכת ושמע וג"כ סבר תרתי שמעת מיניה א"כ אי אפשר ללמוד אלא לכחתילה אמנם רב חסדא כיון דהוה סבר דר"י אפילו לכתחילה מתיר בע"כ דהוה סבר דהסכת ושמע לאו לימוד הוא ולר"י דאמר דיעבד לא יצא לא סבר תרתי שמעת מינה דאי הוה סבר כן מנ"ל דדיעבד לא יצא אלא סבר כרבי ק"ש בלה"ק א"כ כיון דאפי' לר"י לא אמרינן תרתי שמעת מינה פשיטא שאין סברא לומר כן אפי' לר' יהודא ובע"כ לא דריש השמיע לאזניך כלל דוודאי איכא לאוקמי ר' יהוד' כרבנן דרבי. שוב מצאתי סברא כזו בספר שנות חיים ועיין בחידושי הרשב"א שאפשר ליישב קושיתו בזה על הראב"ד:
תוספות ד"ה אי ר' יוסי. שנות חיים צ"א. פנים מאירת חלק נ' סימן ויו. שונה הלכות ד' ע"ד. דבר שמואל סימן שמ"ח ידי משה קנ"ה ע"ג. גופי הלכות ק"י ע"א, מלך שלום ח"ב ד' ע"ב: