יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מ.
המפקיד פירות אצל חברו כו' עד כאן לא קאמר התם. כללי שמואל שבתמים דעים דף כ"ז ע"ד:
בשייחד להם קרן זויות. וכתב רש"י דאושלי ביתא הוא אבל היכא דמשכן שומר וקיבל עליו שמירתן הרי הן כרגליו. הוצרך רש"י לומר וקיבל עליו שמירתן משום דכיון דמסיק הכא דאפילו לרבי קאמר רב ולרבי צריך דוקא שיקבל עליו לשמור. ועיין במחנה אפרים דף ס' ע"ג ודף ע"ד ע"א שהאריך
בזה וכתב בענין אחר וע"ש:
שור של פטם. עיין מה שכתבתי לעיל:
אין משקין ושוחטין את המדבריות וכתב רשי' ובגמרא מפרש אמאי נקט משקין לכאורה הגמרא לא מקשי אלא אסיפא דמשקין ושוחטין את הבייתות למה לי משקין אבל ברישא דאין משקין ל"ק דקמ"ל דכיון דמוקצין הן אין רשאי ליתן להם מזונות ועיין לעיל ריש פרק אין צדין וצ"ל דכוונת רשי' כמ"ש הר"ן וז"ל ל"ל משקין דהשקאה וודאי אלו ואלו שמותרין דמזונתם עליך אלא וודאי משום שחוט' הנק ושחיטה ל"ל השקאה ע"כ וכוונתו כמ"ש לעיל בר"פ אין צדין דכל שהוא ברשותו של אדם ודעתו עליו מזונתו עליו ומותר לתת לפניהם מזונות וה"נ ס"ל להר"ן דאע"ג דמדבריות נינהו ברשותו הן דבהמות נינהו ולא מחוסרת צידה ודעתו עליהן הלכך בוודאי מותר לתת לפניהן מזונות וכוונת המשנה ע"כ היא השקאה דלצורך שחיטה. וע"ז מקשה מקשה לשחיטה ל"ל השקאה וכן הבין מהר"ש חיון בספר בני שמואל והשיג על הב"י שהקשה על הר"ן. וכן נראה מדברי הפר"ח בסימן תצ"ג ועיין בזרע אמת בחדושים סי' מ"ב שהאריך בזה:
משום סירכא דמשכא. עיין ברמב"ם בפירש המשנה שפירש משום סירכת הריאה וזה דעת הרי"ף ועיין בש"ך בי"ד סימן ל"ט ס"ק ל"ב שנראה שלא ראה דברי הרמב"ם:
ת"ר אלו הן מדברית. עיין בארוכה על הסוגיא ורשי' זרע אמת בחדושים סימן מ"ג:
ומי אית ליה לרבי מוקצה והקשה מהרש"א לדעת הפוסקי' כר"נ דמוקצה בי"ט אסור מאי מקשה דהא התם בשבת הוא אבל כאן בי"ט ס"ל דמוקצה אסור ועיין מ"ש הרשב"א בשבת דהא דקאמר לדבריו דר"ש כלומר מהכא לא תפשוט אבל באמת לית ליה מוקצה בשבת כמו שכתבו התוספות שם וא"כ יש לפרש נמי הכי לדבריו דר"ש קאמר בשבת וליה לא ס"ל בכל מכל כר"ש דבי"ט כר"י ס"ל ועיין בבעל המאור בתחלת המסכתא ובתו' לעיל דף כ"ו ד"ה ת"ר ועיין בשו"ת מים עמוקים להראנ"ח סימן י"ז כי לפי מה שכתב יש להלום קושיות מהרש"א בתירץ שני של הגמ' ועיין בתי כהונה בית אבות כ"ד ע"ד ובזרע אמת בחדושי' סימן מ"ג: