אור ברסלב

יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לז:

דף לז.

הלכה כסתם. חקרי לב קי"ג:

איתמר שנים שלקחו חביות ובהמה בשותפות כו'. והקשה בספר שאגת ארי' סימן צ' כיון דקי"ל דספק דבר שיש לו מתירין אסור א"כ חביות נמי ליתסר דניהי דאין ברירה היינו מטעם דספק דרבנן לקולא. וא"כ כאן דספקו אסור נאמר יש ברירה ולע"ד לא קשיא חדא דאין זה מוכרח דטעם ברירה משום ספק הוא ואפי' נימא משום ספק הוא אטו לא מקילינן בכל ספיקא דפלוגת' דהוה בענין י"ט היכא דמדרבנן הוא וא"כ בכל דבר שיל"מ נקל בספיקא דפלוגתא לחומרא וזו לא שמענו. ועיין עוד שם סימן פ"ט ובקרבן אליצור דף קפ"ה ולהלן ועיין בכורות מ"ח ד"ה דכ"ע ובשער המלך ח"א דף נ"ח ע"ב ונ"ט הקשה מ"ש מהא דפסק הטור א"ח בסימן ש"כ דגיגית מלאה ענבים שדרך מע"ש ויצאו בשבת ונפל ליין שיצא מע"ש מותר ולא הוי דבר שיל"מ כיון דלא ניכר האיסור שתיכף נתבטל וא"כ ה"נ אמאי נאסר הבהמה מכח יניקת תחומין הא לא הוכר האיסור ותיכף נתבטל ולע"ד אין כאן קושי' בשלמא התם אין כאן איסור כלל שהרי הענבים שנדרכו מותרין שעדיין לא יצא מהם היין והיין שנפלו לתוכו נמי מבטל הוא את שנפל לתוכו אבל הכא הרי איסור ניכר שהרי חלק חבירו עדיין נאסר הוא לו ועומד באיסורו לו עד אחר י"ט ולא ידעתי איך הרב רוצה לדמות חלק חבירו לענבים דהתם מותר וכאן אסור ועיין עוד שם:

ושמואל אמר חביות נמי אסורה. עיין גיטין כ"ה ד"ה דברי ר"מ. בכורות מ"ח ד"ה לכ"ע:

אין ברירה. גיטין מ"ח ד"ה אי לאו דאמר ב"ק פ"ח ד"ה הכי אמר שמואל:

לעולם קסבר יש ברירה. במטה אפרים בחדושי אחיו דף ב' ע"ב הקשה דהכי מסקינן דלרב יש ברירה אלו בגיטין קאמר רב אין ברירה. וא"כ לפרוך הגמרא בדפריך לרבי אושעי' ולתרץ נמי דוקא בדאורייתא אין ברירה ובדרבנן יש ברירה ועיין בעירובין בסוגיא דברירה דיומא בתוספות שכתבו לחלק לרב בכמה גווני וא"כ י"ל דלהמקשן לא הוה קשה לרב ושוב ראיתי בשער המלך ח"א דף כ"ה שהקשה ג"כ קושי' זו ותירץ כמו שתירץ המחבר שם ע"פ מ"ש התוס' שם דשאני גבי גט דבעינן מבורר. דכתיב וכת' לה לשמה וע"ש:

תוס' ד"ה ושמואל. עיין שער המלך ח"א דף כ"ו:

תוכן העניינים

יד דוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה