יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף לה:
מקח כדתנן והקשה בשיטה מקובצת למה לא אמר מקח לאפוקי כו' כדאמר גבי אחרים. ותירץ כדי דלא תיקשי על רבי יוחנן איך פסק נגד הסתם והלא ס"ל הלכה כסתם משנה וזה ג"כ סתמא הוא אע"ג דרבי יהודה פליג כדאיתא בריש מסכתן לכן הוצרך להביא סתמא אחרינא ע"ש ודבריו תמוהים דמ"ש דהא סתמא כדאיתא ברפ"ק הוא עצמו כתב שם דזה לא הוה סתם לאקשויי מיניה לרבי יוחנן והביא ראיה מהחולץ ותו דמשמע מדבריו דהך דהלוקח מעם הארץ סתם משנה היא ואינו משנה בשום מקום אלא שלזה י"ל דסתם בברייתא ומחלוקת במתניתן הלכה כסתם ברייתא ודוחק. ושוב מצאתי בדברי אמת בקונטרסים דף ט"ז ע"ב שהקשה על השיטה מקובצת כמ"ש. ושוב ראיתי לבעל המאור שנראה ג"כ מדבריו דההיא דהלוקח מעם הארץ משנה היא וכבר העיר בזה מהרש"א:
פרק חמישי
משילין פירות מרכבת המשנה פ"ה די"ט ה"ה:
ומכסים פירות בכלים מפני הדלף רשי' פירשו דוקא בי"ט ולא בשבת כי הוא מפרש כי בשבת דתני בסיפא דוקא אנותנין כלי קאי אבל הרא"ש מפרש דבשבת קאי נמי אמכסין פירות בכלים דג"כ מותר בשבת ועיין פ"ח במים חיים הכרח הרא"ש והקשה הפר"ח שם לרשי' הא קתני לקמן פורסין מחצלות ע"ג כוורת בשבת וש"מ דבשבת נמי מותר ול"ק מידי דכבר כתב בשיטה מקובצת שסובר ג"כ כדעת רשי' הטעם דאסור לכסות בשבת דבי"ט דוקא חששו להפסד מועט אבל בשבת להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו וא"כ גבי דבורים הפסד מרובה הוא. ולכן אפילו בשבת חששו ומותר:
חד תני משילין. עיין ע"ז ב' ד"ה מאי טעמא:
רש"י מאן דתני כלומר אי הוה תנא דתנא הכי לא משתבש כוונתו משום דקאמר בגמ' רב יהודה ורב נתן חד תני משילין וחד תני משחילין וא"כ אי ס"ד דאיכ' מאן דתני מנשירין או משחירין הל"ל נמי וחד תני משחורין וחד תני מנשירין אלא וודאי דליכא דתני הכי אלא הגמרא קאמר אי איכא מאן דתני הכי אבל בעלמא היכא דלא קאמר הגמרא חד תנא וחד תנא אלא קאמר סתם מאן דתני הכי לא משתבש וודאי י"ל דאיכא מאן דתני הכי וזה עולה כפי הדרך השני שכתוב ביבין שמועה דף ק"א והדרך הראשון שכתב שם דוחק טובא: