אור ברסלב

יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כה.

דף כד:

בהמה מסוכנת לא ישחט. באר יעקב ל"ג ע"א. שאגת אריה סימן ס"ד:

כדי לאכול ממנו כזית צלי. באר יעקב מ"ז ע"ד:

ר"ע אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה כתב בשיטה מקובצת דמכאן מוכח דבאומצא שרי בלא מליחא דאי ס"ד דבעי מליחה האי שיעור מליחה כשיעור צלי וא"כ מה חילוק בין ת"ק לדברי ר"ע ור"ע להקל בא מדקאמר אפילו ואפשר לומר לדעת הרמב"ם דסבר דאומצא בעי מליחא דבאמת לר"ע מותר אבל ת"ק חולק אך זה דוחק דמנל"ן לומר דפליגי בהכי אך י"ל דהואיל אפילו למ"ד לא אמרינן הואיל שרי ולמ"ד הואיל כיון דאיסורא דרבנן הוא עכ"פ אפ"ה שרינן משום הפסד ממונו א"כ איסור זה דדם אברים שלא פירש נמי שרי ולמ"ד לא אמרינן הואיל צ"ל דדוקא מי"ט לחול לוקה אבל בי"ט אע"פ שאין צריך אין אסור מדאורייתא דאל"כ כאן אע"פ שגומר בלבו כמ"ש רבינו ירוחם מה מהני הא לא אוכל אלא וודאי איסורא דרבנן הוא וכן מוכח עוד דהא בפסחים רבה לא קשיא ליה אלא מעירובי תבשילין ולמה לא הקשה מהא דריש פ"ב אבל מבשל הוא (בלא ע"ת) לי"ט ואם הותיר הותיר לשבת איך שרי ובוודאי אע"פ שמרבה הוא אלא וודאי כיון שגומר בלבו לאכול היה רק איסורא דרבנן ורק לחול הוה איסורא דאורייתא ושוב ראיתי להרב שער המלך בחלק שני דף קל"ה ע"ג כתב על דברי שיטה מקובצת כמ"ש:

שחטה בשדה. עיין שבת קכ"ז ד"ה דכ"ע ודף קמ"ח ד"ה אתקן:

בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת דברי אמת בקונטרסים מ"ה ע"ב. נ"ז ע"ג. בית יעקב דף נ"ט ס' ע'

תוס' ד"ה המקושרין. עיין שיטה מקובצת שהקשה על התוספות כמה קושיות ומה גם דבסוף הבית והעליה מסיק דהבטה בהפקר לא קנה ונראה וודאי שלתרץ כל זה כתבו התוספות דהבטה בהפקר קונה הואיל ומתעסק בהן קצת דבזה שכתבו ומתעסק בהן קצת באו לתרץ דהכא הבטה קונה יותר כיון שגם מתעסק בהן וזה הוא וודאי שעסק בהן שהרי הם מקושרין אבל הגבהה מי יימר דהוה ועיין שער המלך ח"ג דף ה' ע"א ושוב נדפס בית ישחק וראיתי לו בדף מ"ו שכתב כן ועוד האריך יע"ש אמנם מה שהפליא על ש"מ לא קשה דהוא סובר דכל המתעסקות שאין בו קנין לא מהני מידי אם הבטה לבדו לא מהני:

תוכן העניינים

יד דוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה