אור ברסלב

יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יג.

דף יב:

הכניס שבלים. עיין יומא יוד ד"ה דילמא. מנחות ס"ז ד"ה כדי. ע"ז מ"א ד"ה חזקה. עיין עין משפט ל"ג ע"א:

אוכל מהן ארעי ופטור. נידה ט"ו ד"ה בהמתו:

אלא תלתן איצטריכי ליה. כללי שמואל שבתמים דעים דף י"ב ע"ד:

איכא דאמרי מחלוקת בשבלים כו' רשי' פירש הטעם לפי ששבלים הרבה כונסין אותו למלילות ולקליות לפיכך הן גרנן אבל קטניות סתם הכנסתן למרוח ואסוריית' לא טבלי וצ"ל דבהא פליגי הני תרי לישנא דללישנא קמא שבולים פטורין דרובן לעשות גורן הם אבל קטניות רובן לאו לעשות גורן וללישנא בתרא אדרבה שבלים קרובים יותר לחיוב לפי שדרך לעשות מלילות וקליות אבל קטניות רק תשמיש אחד להן דהיינו לבשל ולפיכך לכ"ע פטורים ובשער המלך ח"ג דף כ"ח ע"ד הקשה דא"כ מאי פריך מתלתן דבשלמא קטניות דרכן הוא למרוח אבל תלתן דרך לתת מעט מעט בקדרה כמ"ש רשי' עצמו וא"כ י"ל דחייבין וכתב שכן הקשה המאירי ולפיכך פירש הטעם דשבלים דאורייתא וקטניות דרבנן. ואפשר לומר דעד כאן לא כתב רשי' הך סברא דתלתן נותנין מעט מעט בקדירה אלא ללישנא קמא דעיקר הטעם דקטניות חייבין לפי שחובטין מעט מעט כמו שצריכין לבשל ומהאי טעמא תלתן הוה כ"ש דאדרבה צריכין יותר מעט ממנו מקטניות. אמנם ללישנא בתרא דאין הטעם תלוי בזה אלא קטניות פטורין כיון דעיקר שמושן לבשל ולא למלילות וקליות אבל מהאי טעמא דחובטין מעט לבשל לא מחייבינן לקטניות א"כ שפיר פריך מתלתן ולא נוכל לומר כיון שנותנין מעט מעט בקדרה דא"כ קטניות נמי לחייבו דהא חובטין מעט אלא ש"מ דהאי טעמא לא מהני. ועיין מה שהקשה בבני שמואל עדאי מההיא דאין משלחין תבואה ולפירוש המאירי ניחא גם לפירש רשי' יש ליישב:

כותש למה לו אמר רבא קנסא. עיין משנה למלך פ"ג דתרומות הי"ג:

רש"י שמו טובלו שם מעשר שנקרא עליו. עיין משנה למלך פרק ג' דמעשרות הי"ט וע"ש פ"ג דתרומות הי"ג:

רש"י הא רבי הא רבי יוסי בר יהודה לעולם מוללין מלילות לדברי הכל בלשון למודים דף צ"ט האריך בזה דמאי בעי רש"י בזה וכי עד הנה לא היה סבירא לן דרבא לדברי הכל קאמר ולפמ"ש למעלה דרבא דוקא אליבא דרבי יוסי קאמר דסבר מצינו זכאי בתרומתה אבל שאר התנאים דסברי דאין זכאין בתרומתו חולקין על דינא דרבא שפיר כתב רש"י דהשתא בהך תירוצא רבא לדברי הכל הוא ויש לכוון ג"כ דברי רש"י דלעיל כן ועיין שם בלשון לימודים שהאריך הרבה:

תוס' ד"ה הא רבי וכו' ועוד קשה לרבי נמי היכן מצינו כו' והקשה בשיטה מקובצת דמאי קושיא דאימא דמיירי דוקא שהכניסן ביו"ט ועוד הקשה לפירש ר"ת עדיפא מיניה הוה ליה להקשות לרבי דהא מצינו דזכאי בהרמתה אם הכניסן ביו"ט. ובשער המלך ח"ג דף כ"ט הוכיח מזה דהתוס' ס"ל דאפילו אם הכניסן בי"ט אינו זכאי בהרמתה כיון שהיה יכול להכניסן מעי"ט ולא דמי לגלגל עיסה דא"א להביאה לידי חלה מעי"ט דאפייתה ביו"ט ניחא ליה טפי ע"ש. ודבריו סותרים למ"ש הוא עצמו בסוף דבריו בשם המאירי והסכים עליהם דלמלול מלילות נמי טפי עדיף ביו"ט עצמו וא"כ כיון שאין לו צורך בהם למה לו להביאם לבית ואפשר דס"ל דאע"ג דמלילות טפי עדיף ביו"ט מ"מ היה לו להביאן לבית בעי"ט. ולפמ"ש לעיל דאפשר דאסור להביאן בי"ט ל"ק על התוספות דאפשר דאינהו הכי ס"ל אלא שבשיטה מקובצת כתב דהדיוק של התוס' מדקתני סתם הכניס שיבלין דמשמע אפי' בעי"ט וא"כ לפי זה ניהי דברייתא מיירי בעי"ט אבל עכ"פ קשה לפר"ח דה"ל למפרך מצינו תרומה זכאי בהרמתה בהכניסה ביו"ט אמנם לפי מ"ש דהתוספות לאו מכח דיוקא קאפריך אלא דאסור בי"ט ל"ק מידי:

תוכן העניינים

יד דוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה