יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף י.
אלמא גבי שמחת י"ט ב"ש לחומרא כו' בשלמה. תולדת יצחק:
עד כאן לא קאמרי ב"ה הכי בדפוס ישן הגירסא אי נמי ובדפוס חדש הגיהו דילמא לא היא וכן כתב מהרש"ל מיהו הרבה מחברים לא גרסי נמי דילמא לא היא אלא דמסקנת הגמרא דמוחלפת השיטה אבל כשגורסין דילמא לא היא המסקנה דאין מוחלפת השיטה ועיין תולדת יצחק ואי גרסינן אי נמי אינו כמו אי נמי דלעיל אלא כמו אי נמי שבכל הש"ס כלומר תירוצא אחרינא:
לא יטול אלא א"כ נענע מבעוד יום עיין לעיל ב' ד"ה דילמא:
ולב"ה למה ליה למימר זה וזה אני נוטל כו' הא אמר ר' אושעי' לקמן. הקשה מהרש"א הא דאמר ר' אושעי' לטהר הפתחים מכאן ולהבא היינו משום דכיון דמדאורייתא הא אין ברירה אבל בדרבנן יש ברירה וא"כ הדרא קושיא לדוכתיה לב"ש למה ליה למימר זה וזה אני נוטל כיון דמדרבנן הוא יש ברירה ועיין בשער המלך בח"ב דף ע"ו ע"ד ומה שכתב דמוקצה כעין דאורייתא. והוא דוחק ונראה לומר דקושיות הגמרא היתה במכש"כ כיון דמצינו דב"ה ס"ל מדאורייתא ברירה גבי מת מכ"ש במדרבנן כאן גבי הזמנה ועל זה תירץ דלר' אושעי' אין מוכח דב"ה אית ליה ברירה בדאורייתא דמטהר דוקא מכאן ולהבא וא"כ כיון דבדאורייתא אין ברירה יש לומר דסבר כי האי תנא בפרק בכל מערבין דאפילו בדרבנן אין ברירה וניהי דר' אושעי' גופי' סבר בדרבנן יש ברירה הוא יתרץ כתירץ רבא דילמא מטלטל ושבק אמנם הך סוגיא כאביי בערובין דף ס"ח דכפי מה שכתבו התוס' בתר תירוצא ס"ל דכשם דסבר אין ברירה במת כך סבר בעירוב אע"ג שהיא מדרבנן וע"ש:
המת בבית שו"ת ר' משה זכותא סימן ט"ו תוך התשובה ולשון רשי' שם שער המלך ח"א כ"ד ע"ג. קרבן אליצור קפ"ו ע"ג מכתם לדוד דף קל"א קל"ב. רוח אלי'. קרית מלך רב ח"א קי"ו ע"ב ועיין חולין קכ"ה ד"ה יכול הוא להוציאה:
רשי' ד"ה רבא אמר שהרי לא הי' דעתו אלא בכדי צרכו משמע אם הי' דעתו יותר מכדי צרכו מותר ועיין בש"ע ובהגהות הרא"ש ובשער המלך ח"א דף ל"ז ע"ב:
תוס' ד"ה ב"ש אומרים פרי הארץ דף י"ז ע"א נחפה בכסף ל"ז ע"ד. קרבן אליצור קפ"ו ע"א. מכתם לדוד קל"א. רוח אלי':