יד אפרים על שלחן ערוך יורה דעה· רבי אפרים זלמן מרגליות
סימן מט
הקורקבן יש לו ב' עורות. ע' בה"ט וכתב בנוב"י סי' י"ח בקורקבן שעור הכיס מבפנים שנרקב לגמרי אין לחוש שמחמת לקותא שבפנים שנרקב גם הבשר שהוא עליו עתיד להתקלקל אלא דינו כאילו נקב זה בלא זה דכשר ע"ש:
דינו כדין מחט שנמצא בהמסס. עי' בה"ט ועי' ש"י ת"ב סי' ס"ד במחט שנמצא בקורקבן בשעת אכילה שאסר הט"ז במקום הפ"מ אבל לכבוד שבת יש להקל דתלינן טפי שבא דרך הוושט כיון שלא ראה בשעת מליחה ריעותא מבחוץ ולא בשעת הדחה מסתמא לא ניקב בחוץ ע"ש וכ' בתשו' מוהר"י לוי אחיו של הט"ז סימן ך"ה במעשה שבשלו תרנגולים ואווזים ונתנו קורקבן לנער לאכול ובנשכו בו צעק וראו והנה מחט תחובה:
תולין להקל. עבה"ט וע' במקום שמואל סי' ע"ט קורקבן שנמצא בו נקב בעור החיצון דהיינו הבשר כולו ולא ידעינן אם ע"י קוץ או ע"י חולי שם מורה להכשיר כפסק הש"ע סימן מ"ט כו'. ומיישב קושית הט"ז דשאני וושט דקוץ בוושט שכיח ועי' בחוט השני סי' ס"ט ובתשובת מוהר"ם לובלין בדיני וושט עיין שם: