אור ברסלב

יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים· רבי אפרים זלמן מרגליות

סימן תרצא

סימן תרצ

א בט"ז ס"ק א' בפרק א' מהלכות תפילין כו' ותמהני שלא הביא דברי המגיד משנה כצ"ל:

ב במג"א ס"ק ד' ומגילה אסור לכתוב ע"פ כו' כמ"ש ד"מ בשם הר"ן אבל צ"ע למה הביא זה בשם הר"ן שהוא ש"ס ערוך בדף י"ח ומשמע שם דאף בשעת הדחק דוקא כגון ר"מ דמיושרין הם אצלו ובר"ן סתם הדברים בשם הירושלמי דבשעת הדחק שרי וצ"ע די"ל דגם הירושלמי כוונתו כש"ס דידן דהת' קאי אהא דקאמר אפילו רגיל בתורה כעזרא כו' גם צ"ע דלמה לא כ' בש"ע רבותא דר"י דאפילו אות אחת אסור לכתוב שלא מן הכתב וע' לעיל סימן ל"ב ס"ק מ"ב שתירץ לחלק בין תפילין דמגרס גריסן וע' מ"ש שם ביד אפרים ומ"ש המג"א כאן ואפילו את"ל דמיירי שאחר כו' ר"ל דמ"ש ולהוציא כל תיב' לא קאי על מ"ש מתחלה שצריך לכותבה מן הכתב:

ג ס"ק ה' בתשוב' מהר"מ מינץ כו' כצ"ל וע' בפר"ח שכתב אם כתב בשמאלו יש להכשיר בדיעבד וע' בספר התרומה הביאו הב"י סי' ל"ב שכתב וז"ל ובענין זה צריך לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות ומגילה שנאמר בכולהו כתיבה ע"ש וראיתי בפרי מגדים כאן שכת' דלכך מכשיר בדיעבד משום דיש דיעות אי לכל מילי שוה לס"ת ולענ"ד לפי הטעם דנאמר בה כתיבה יש לפסול כמו בס"ת ועיין שם דמייתי ראיה דלא מסתבר שיכתוב אותם בשבת ויפטור ועיין בב"ש אה"ע סי' קנ"ג סק"ד ועיין מה שכת' בזה בשערי תשובה ועיין שם בדין אשה שכתבה מגילה אם היא כשרה שהבאתי שם מהבר"י ומח"ב שדעתו דכשרה ובס' תשו' מאהבה הביא שהגאון המפורסם מוה' דוד אופנהיים ז"ל שאל שאילתא על מגילה שכתבה בתו המפורסמת מרת שרה אשת הרב הגאון המפורסם מוה' חיים יונה זלה"ה אם מותר לקרות במגילה זו והרב מהר"מ פערלש כתב דפסולה ושוב הזכיר מדברי הבר"י ומח"ב ע"ש וקצרתי:

ד ש"ע סעיף ד' ואת בסופה כו' דוקא בסוף הדף ואם היו שם עוד שיטות אחרות פסולה כ"כ פר"ח בשם שכנה"ג וע' בספרי שו"ת בית אפרים הארכתי בזה:

תוכן העניינים

יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה