יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים· רבי אפרים זלמן מרגליות
סימן תריד
א בט"ז ס"ק ב' שם דודאי לא יועיל מצוה לזה כו' אינו מובן דאין המצות שעוסקין בהם מצויים בנעילת הסנדל משא"כ כאן שא"א לו לקיים המצוה בלא זה שא"א לו לילך מחמת הסכנה או שהוא מפונק ומ"מ דברי הב"ח צ"ע דלמה מיקל באיסור נעילת הסנדל לומר שהוא נדחה מפני מצוה אחרת ואמנם גם לפי מ"ש הט"ז דבאמת לא ילך ולא יקיים המצוה ל"ד לרחיצה דשאני התם דלא מכוון לרחיצה כלל משא"כ כאן דוודאי כוונתו לנפול ואין דומה זה למי שיש לו מכה ברגליו שאינו מכוין רק להגן בפני המכה ואפשר דבסכנת עקרב נמי כה"ג הוא משא"כ במפונק וצ"ע: וראיתי בב"ח שכתב גם כן דלא דמי לרחיצה ע"ש: ומ"ש בש"ס דמשום סכנת עקרב מותר אין ראיה דהתם מיירי דמצוים עקרבי' במקום שהוא שם וכן מבואר בש"ע סעיף זה:
ב מ"א ס"ק ז' אמרינן בגמ' לגבי הא דמותר לעבור במים כו' כצ"ל:
ג שם אפי' לבא בדרך ועיין ברשב"א יבמות דמותר להקביל פני רבו אם אי אפשר לו זולת כן: