אור ברסלב

יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים· רבי אפרים זלמן מרגליות

סימן שסח

סימן שסז

א בט"ז סק"ב משלהם הוא ר"ת כבר כתבתי כו' וצ"ע דאין זה ענין לכאן דהתם לענין תחלת עירוב שפיר י"ל כן משא"כ כאן ואפשר שמצויין בטעות וגם יש חיסור לשון וצריך לציין בסעיף ב' אם הבית פתוח לשני חצירות אבל לחצר אחד א"צ להודיע אפילו מערב עליהם משלהם וכבר כתבתי כו' וע' בפרי מגדים מבואר גם כן דמפרש כמ"ש ואם נתפוס דברי הט"ז כמו שהנוסחא לפנינו צ"ל דס"ל דכמו דהתם לקיחת הפת אין בן החצר יכול ליקח מעצמו אע"ג דמערבין שלא מדעתו דע"כ הטעם משום דסתמא ניחא ליה דמה"ט אין בן בית יכול לערב כשפתוח לשני חצירות. וא"כ ה"ה בנתקלקל העירוב אף על גב דמסתמא ניחא ליה בתיקון מ"מ אין יכול ליקח הפת בעצמו רק ע"י בן החצר וצ"ע:

ב במג"א ס"ק א' ואם הם במבוי א' כו' נ"ב נקט מבוי משום דבהכי מיירי בש"ס דקאמר בחצר שבין שני מבואות כו' עיין בב"י ולפי מה דמיירי כאן בש"ע לענין עירובי חצירות צ"ל ואם הבית ופתוח לחצר אחד כו' ומ"ש וכן משמע בטור נראה שכוונת המג"א בזה ליישב קושית הב"ח והט"ז בסי' שס"ז על הטור דסותר שם למ"ש כאן דמערבין שלא לדעת ומתרץ המג"א דכוונת הטור דיכול לערב שלא מדעתו אם רוצה לערב משלו דוקא משא"כ בסי' שס"ז דמיירי כשרוצים לערב משלו ליקח ממנו פת ס"ל שאין מערבין שלא מדעתו. ומ"ש ודברי הרר"י צ"ע ר"ל דמדסתם דבריו משמע דמיירי אף בפתוח לשני חצירות הדין כן וע"ז כת' דל"ע למה ולענ"ד אפשר דס"ל כמ"ש ה"ה בשם י"א דלדידן דקי"ל מותרת עם שניהם אין קפידא אם יערבו גם עם אלו ולא ס"ל כמ"ש ה"ה להרמב"ם דלא ניחא ליה בהכי דאוושי אינשי ע"ש:

ג ס"ק ד' בט"ז וא"כ אין חשש נ"ב צ"ע דמה בכך שאומר בפירש מ"מ לפי שנתוסף ה"ל תחלת עירוב ואין לסמוך ע"ז שנתמעט ויש גורסין או ראוי כו' וע' במשבצות שמפרש גירסא זו והוא דחוק וצ"ע:

תוכן העניינים

יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה