יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים· רבי אפרים זלמן מרגליות
סימן רצב
א בש"ע סי' רצ"ב סעיף ב' אומרים צדקתך עיין בחגיגה דף ג' ע"ב ד"ה ומי כעמך הטעם תפלת א"א אע"פ שאינו מדבר בעניני דיומא:
ב במג"א ס"ק א'. דבעינן לכם כו' ר"ל וא"כ לא שייך טעמא דישראל אומרים אף ע"פ שאכלנו ושתינו כו' עיין בט"ז אף ע"ג דבעצרת הכל מודים דבעי' נמי לכם מ"מ לא פלוג בין הי"ט לענין זה:
ג ס"ק ב' מידי דהוי איהללו כו' ר"ל כמו במקום שיש ס"ת דאין אומרים קדיש על התורה לפי שאין במה להפסיק בינו ובין הקדיש שקודם י"ח אע"ג שמפסיק ביהללו לא חשיב הפסק לענין זה לומר ב' קדישים רצופים בהפסק פסוק שבנתיים וה"ה כאן אבל מכל מקום בענין שלא יהיה הפסק בין הקדיש לתפילת י"ח יש להקדים אפילו בפסוק א' ומהאי טעמא אין אומרים הקדיש במקום שיש ס"ת במנחה אחר סיום הקריאה אע"ג שהקדיש הוא על סיום הקריאה כמ"ש בליקוטי ועיין לעיל בסי' נ"ד מ"מ ממתינים בקדיש עד אחר יהללו כדי שלא להפסיק בין הקדיש לתפלת י"ח בפסוק יהללו ולכך אמרינן לי' בתר הכי ויהללו חשבינן ליה סיומא אריכתא כמו הגלילה וא"כ כאן מותר שלא לומר ואני תפלתי כלל או לאומרה קודם הקדיש: