יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים· רבי אפרים זלמן מרגליות
סימן קצג
בט"ז ס"ק ג'. מחילוק ברכות כו' וההיא דפרק א"ד דאזלי' בתר רוב עם הוה ס"ל דמיירי דאיכא גדול שלו נאה לברך להוציא אחרים משום ברוב עם דומי' דזימון וגם טעו וליכא חיוב זימון כלל בשוים. וגילה להם מרימר דגם בשוים יש זימון ואחד מוציא את כולם וא"כ גם ההיא דאלו דברים מיירי אף בשוים דא' מוציא את כולם משום ברוב עם וא"כ ממילא ע"י תשובת מרימר מוכח דרוב עם עדיף מחילוק ברכות דכיון דאין חילוק בין גדול לשוים. ומ"ש הט"ז ואז יש מעלה כו' הוא לאו דוקא דאף כשאין זימון כלל עדיף רוב עם מחילוק ברכות כדמוכח מההיא דאלו דברים וכמ"ש בעצמו לעיל אלא ר"ל דכיון דזימון אף ע"פ שכולם שוים אז מוכח שיש מעלה ברוב עם אף בלא הזימון וכ"ש ע"י הזימון דעדיף מחילוק ברכות: