יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים· רבי אפרים זלמן מרגליות
סימן צ
א (במ"א ס"ק ו') כדאמרינן אברהם קראו הר יצחק קראו שדה כצ"ל:
ב (מ"א ס"ק ל"ו) ומוכיח כן מהתוס' ואין דבריו מוכרחים כו' רבים הבינו שהב"ח הקשה כקושי' הט"ז. ונדחק לפרש דברי המג"א ובאמת א"צ לזה כלל כמבואר למעיין בב"ח שהב"ח הקשה דהתוס' באו לכתוב הוראה ומה נ"מ במה שהיה כן לדין התלמוד ועוד הקשה דמאי זה שכתבו התוס' מטה נראה דלא הוי קבוע דמשמע שחידשו דבר זה והלא הוא מפורש בתלמוד ולכן הכריע הב"ח דגם במטה דידן הדין כן וע"ז כתב המג"א דאין ראיה מהתוס' דמה שכתבו התוס' נראה דלא הוי קבוע כוונתם שהמקשן נראה לו דלא הוי קבוע ולכך הקשה ולעולם דהתו' מיירי במטה דידהו ולא כתבו כן דרך הוראה רק דרך פירוש על המקשן שהמקשן נראה לו כן וס"ל דסתם מטה דידהו היתה מיוחדת לישיבה ג"כ כמ"ש הב"י: