אור ברסלב
יד אליעזר חלק ב קונטרס השמות

יד אליעזר חלק ב· רבי אליעזר ניצברג

קונטרס השמות

הלכות אבילות

שמות אנשים

אות א

א בחא"ש פי' ט' באיש אחד שעולה לס"ת בשם אברהם אבא ובפ"כ נקרא אבא לבד רק במיעוטא נקרא אביש וכ' בגט אברהם אבא דמתקרי אבא ולא כ' לשם אביש כלל ועמד מערער אחד לפסול הגט וכ' דהגט כשר דאביש הוי קיצור השם מאבא ודומה לשרה שארקא וגד גדאיל דדי לכתוב שרה או גד ולא מבעיא לפמ"ש הם דהמיעוטא קורין אותו אביש דבזה ודאי אף לכתחלה לא הי' לכתוב שם אביש דאף דבעלמא מזכירין אף שם המיעוט כאן דהוי משם אחד אף לכתחלה א"צ להזכיר בכה"ג אף אם הכל קורין אותו אביש בזה נ' דלכתחלה הי' להם לכתוב טפי שם אביש והיה להם לכתוב אברהם אבא דמתקרי אביש או המכונה כדי להוציא נפשי' מספי' אך בדיעבד כשכתבו אבא ודאי כשר כו' והאריך בזה וסיים דאם בא מעשה כזה לידי לכתחלה הייתי מורה לכתבו המכונה אביש אם הי' רובו קורין אותו כך ואם הי' רק מיעוטו אף לכתחלה לא הייתי מורה לכותבו אבל בדיעבד אף אם הכל קורין לו אביש כיון דעכ"פ נק' לתורה בשם אבא ג"כ ודאי דכשר אם כתבו דמתקרי אבא עכ"ד יעוש"ה. ועי"ש עוד בסי' ע' ע"א מ"ש בזה:

ב מי ששמו בפ"כ אבא וכן חותם ולתורה נקרא אברהם אבא וכן ה' שמו מעריסה בב' שמות אלו נ' דיש לכתוב אבא דמתקרי אברהם אבא והטעם משום דהוי העלי' והחתימה סתרי אההדי והכריע הקריאה בפ"כ דשם החתימה עיקר וכמ"ש הג"פ סי' קכ"ט ס"ק צ"ת והט"ג בכ"מ ולכן יש להקדימו לשם אבא אך יש לדקדק על זה דנ' דזה דוקא בשמות חלוקים כגון שעולה יוסף וחותם יוחנן והקריאה שבפ"כ כחד מנהון בזה נעשה שם האחר כמיעוט ומקדימין שם הרוב משא"כ כאן דשם החתימה ושם בפ"כ הוא אתר מהשמות שעולה בהם לתורה ושניתנו לו לעריסה ונהי דב' השמות שעולה בהם לתורה הוי כמיעוט מ"מ י"ל דדמי למ"ש הט"ג בלק"ש אות ט"ו במי ששמה מעריסה שאסי' טויבא ועתה כמעט כל בני העיר קורין אותה טויבא לבד רק קצת ב"א עדיין קורין אותה שאסי' טויבא כו' וכ' דמ"מ כיון דשם הזה שקורין אותה הרוב הוא חד מהשמות שניתן לה מעריסה י"ל דהוי כקיצור השם דאף אם הכל קורין בקיצה"ש מ"מ יש להקדים עיקר השם יעוש"ה וא"כ ה"ה בנ"ד הי' צריך להקדים שם אברהם אבא לשם אבא משום דהוי קיצוה"ש משם אברהם אבא אבל באמת נ' שבזה כ"ע מודים שצריך להקדים שם אבא דמ"ש הט"ז דמי שיש לו ב' שמות ונק' בא' מהם דהוי כמו קיצוה"ש עי' בגט מקושר ובדברי חיים שחולקים על הט"ג בזה וכן הוא בפוס' דמי שיש לו ב' שמות נעשה משניהם שם ארוך וכמו דמצינו שאין לכותבם בב' שיטין ופשיטא שלדעתם יש להקדים שם אבא שחותם בו כיון דכשם אתר דמי שוב הקריאה שבפ"כ מכריע דשם החתימה עיקר. וכן ראיתי בס' דברי אברהם בסוף הס' בקונט' השמות שם בחידושים אות כ"ב שכ' נמי כן וכ' דאף לדעת הט"ג שכ' דהוי קיצוה"ש ולהקדים ב' השמות היינו דוקא בנ"ד דהיתה נק' בב' השמות שאסי' טויבא עכ"פ בפי מקצת ב"א אבל בנ"ד דכ"ע קרי לי' רק בשם אבא דהוי חניכא שהכל קורין אותו בו גם הט"ג מודה והביא ד' הט"ג בעצמו ס"ק ג' דמוכח כן ועי' בביאורים שם אות כ"ב מ"ש והאריך בזה יעוש"ה. וכן עיקר לדינא דיש לכתוב אבא דמתקרי אברהם אבא ועי' בס' זכרון יעקב סי' נ"ב בשם אביו שאמר שנק' לתורה בשם אברהם לבד הגם שאמר השמש דשם שנק' להמגרש הוא בן אברהם אבא וא"כ ב' התיבות כשם אחד דמי והביא ד' התו"ג סי' קכ"ט שכ' כללא דמלתא כל היכא שעולה לתורה בב' השמות ונתחלקו לפעמים היינו שנקרא רק בשם א' אזי יש לכתוב שם הראשון ועל שם הב' דמתקרי ואף דלדברי הט"ג היכא דעולה לתורה בב' השמות ונקרא רק בשם אחד דיש לכתוב ב' השמות ביחד ולכתוב ג"כ דמתקרי על שם שנקרא בו כמו ראובן שמעון ונק' רק ראובן לבד או שמעון לבד יש לכתוב ראובן שמעון דמתקרי ראובן או דמתקרי שמעון אך בנ"ד שאביו נק' לתורה רק בשם אברהם וגם הוא אינו ברור כ"כ אם נק' בב' השמות לתורה או רק בשם א' ובפרט כי הוא, יוצא משם הראשון בודאי יכולין לסמוך על התו"ג לכתוב אברהם דמתקרי אבא וכן עשיתי מעשה כו' עכ"ד:

ג מי ששמו מעריסה אבלי וכן נק' בפ"כ וחותם ועולה לתורה אברהם אבלי יש לכתוב אברהם אבלי דמתקרי אבלי כיון שזהו שם העצם שלו אך בדיעבד ובחשש עיגון אם כתב אברהם המכונה אבלי כ' בצ"צ חאה"ע סי' רי"ג דיש להעיר מהמשנה פ"ז דסוטה במקדש הי' אומר את השם ככתבו ובמדינה בכינויו דהיינו בשם אד' הרי שם אד' כק' כינוי אף שהוא שם בפ"ע ג"כ רק לגבי שם הוי' שפיר נחשב כינוי כמ"כ להבדיל באלף אלפים הבדלות אף ששם אבלי הוא אצלו שם העצם שפיר נחשב לכינוי לגבי אברהם ועוד דעכ"פ בכל העולם ה"ל שם אבלי כינוי לאברהם א"כ אין זה שינוי לכן יש להקל בדיעבד והא דיש לערער בזה דכיון דלא נק' אברהם בפ"ע כ"א אברהם אבלי לא ה"ל לכתוב אברהם בפ"ע כ' דגם זה אינו כלום כיון שנק' בפ"כ רק אבלי ולתוכה נק' אברהם אבלי וכן חותם שפירש לכתוב אברהם המכונה אבלי כו' עכ"ד יעוש"ה:

ד בחא"ש סי' ט"ו במי שהי' שמו אליעזר בלה"ק והכינוי שלו הוו לזא בקמ"ץ תחת הלמ"ד וסגו"ל תחת הזיין וכ' דאף דבב"ש נזכר שם לזא בלא אל"ף אחר הלמ"ד הוא מיירי באם הלמ"ד נק' בפת"ח אבל בנ"ד שנק' בקמ"ץ נ' דיש לכתוב באל"ף אחר הקמ"ץ וכמ"ש הב"ש באות דהעיקר דהברת הקמץ הוי באל"ף והברת הפת"ח בלא אל"ף וכך יש לכתוב לאזא ואחר הזיי"ן לא יהי' יורד כו דבהבאת הזיין אין בו הפרש הניכר בין אם הוא ביו"ד או לא ולכך יש לכותבו בלי יו"ד אחר הזיין עכ"ד ועי' בט"ג שמ"א אות ל' ס"ק ז' שכתב ע"ד הב"ש אות ו' הנ"ל אבל ראיתי גם הנק' בפת"ח חותמים באלף ולכן יש לילך אחר החתימה דבלא"ה אם, כ' אל"ף יתר אין להקפיד כו' עכ"ד יעוש"ה. וכן עיקר לדינא דאם יכול לחתום הולכין אתר החתימה ואם א"י לחתום בזה אם נק' הלמ"ד בקמ"ץ צריך לכתוב אל"ף אחר הלמ"ד ואם נק' בפת"ח א"צ לכתוב אל"ף אחר הלמ"ד וכמ"ש החא"ש הנ"ל:

ה מי שעולה לס"ת אליעזר ובפ"כ קורין אותו ליזר בצרי' כ' הט"ג בלק"ש סי' ל"ט דא"צ לכתוב רק אליעזר ומי שרוצה לכתוב המכונה ליזר אין מניחין אותו ובס"ק מ' שם כ' דבאליעזר ליזר אף לכתחלה א"ל לכתוב המכונה ליזר אף אם הי' הלמ"ד בצירי והרוצה לד' ס"מ אין קפידא כמו בכל קיצוה"ש אם רוצה לכותבו אינו מזיק עכ"ד. ועי' בזכרון יעקב סי' מ"ד שכ' לרב אחד הגם שלפי ה"נ סברת הט"ג טובה מאד שחומרא יתירה היא לכתוב המכונה ליזר כו' אך אם רומ"ע החמיר בזה מה טוב עכ"ד וע' באהלי שם ש"א אות ל' שכ' דיש לחוש לכתחלה לכתוב הכינוי אם קורין הלמ"ד בציר"י וכעת ראיתי בחא"ש סי כ"ג שהביא ד' הט"ג הנ"ל והשיג עליו בכונת ד' הב"ש כו' וכ' דאם אינו נק' בחיר"ק נהי נמי דהוי קיצוה"ש עכ"פ אינו שם א' ממש ולכך כיון דיש לשה"ק כינוי ולכינוי שם הק' אחר בעי' לכתוב הכינוי לכך לדעתי יש קפידא לכתוב דוקא שם ליזר והט"ג מסיק ג"כ דלכתחלה יש לכתוב כיון דאינו מזיק ולדעתי יש לחוש לענין אפי' בדיעבד עכ"ד יעוש"ה ועי' בדברי חיים בשער התשובות שכ' ע"ד הדבר ברור דיש לכתוב הכינוי אם נק' ליזר בציר"י וכונתו דהיינו לכתחלה יש לכתוב אבל לא בדיעבד זהו כונתו ע"ד החא"ש הנ"ל וכ"נ עיקר לדינא דלכתחלה יש לכתוב הכינוי ליזר אם נק' בציר"י אבל בדיעבד אין לפסול:

ו בחא"ש סי' פ"ט באיש שלפעמים נק' אייזק ולפעמים אייזא כשר הגט אם נכתב בגט אייזק לבד אבל אם אינו נק' בזה בקהלתכם רק בשם אייזא וכ' אייזק ודאי הוא פסול כו' ואם כ' בגט יו"ד אחר הזיין הוא פסול כי צריך להיות בלי יו"ד הן בשם אייזק והן בשם אייזא עכ"ד ועי' בד"ח בשער התשו' שכ' ע"ד צ"ע למעשה די"ל דהוי כמו כינוי כמו כמה פעמים עכ"ד:

ז בט"ג בהשמטות הביא שם החתם סופר באחד שהי' עולה בתורה וחותם אליעזר ליפא ונק' בפ"כ רק בשם ליפא הי' כותב בהגט אליעזר ליכא דמתקרי ליפא וכ' הט"ג הטעם שכ' דמתקרי ולא המכונה ואף דעל שם החול ראוי לכתוב המכונה משום דכיון שהחזיק לעצמו שם ליפא גם לעלות בו לתורה הרי החזיק לעצמו שם זה לעיקר ע"כ צריך לכתוב דמתקרי וגם בדיעבד אם כ' המכונה צ"ע וכ' דבנד"ז צריך לכתוב מעיקר הדין גם דמתקרי ליפא ולא אליעזר ליפא לבד ול"א דהוי קיצוה"ש דהעולם מקצרים לקרות לו בשם ליפא לבד כיון דכן ניתן לו מתחלה להיות נק' בשם זה לבד ולעלות לתורה בשה"ק לבד אך כיון שהוא עושה משם ליפא עיקר ע"כ יש לכתוב דמתקרי ולא המכונה עכ"ד ובאמת הוא פשוט מ"ש דמתקרי ולא המכונה כיון דכ' מתחלה אליעזר ליפא האיך שייך לכתוב ליפא המכונה ליפא דהא לא שייך כאן עוד המכונה זולת דמתקרי ליפא היינו שקורין אותו רק ליפא לבד וכ"כ בס' יד יהודא על יו"ד ח"א בסוף הס' בתשו' בהל' גיטין סי' ד' והביא ד' תשו' רמ"א סי' פ"ד שכ' דגם על שם חול דנהגו לכתוב המכונה מ"מ יכול לכתוב דמתקרי דלשון דמתקרי שייך על הכל כו' ומפ"ז השיג על הישוי"ע סי' קכ"ט וסי' קנ"ד כו' וכ' דבעיקר הדבר מ"ש אליעזר ליפא ולא כ' אליעזר המכונה ליפא או דמתקרי ליפא נ' כיון דבעת מילתו ניתן לו שניהם יתד וכן עולה לתורה וחותם א"ע ומעולם לא נק' בשם אליעזר בלא ליפא ע"כ לא רצה להפריד ביניהם לכתוב אליעזר לבד כיון דלא נק' בו לבד רק בצירוף שם ליפא לכך כ' אליעזר ליפא וא"כ ממילא הי' צריך לכתוב דמתקרי ליפא כיון שקורין אותו בו לבד אך הק' ע"ז דהמעי' בב"י סי' קכ"ט ובתה"ד סי' רל"ב ובפסקיו סי' רס"ו ובמהרי"ו סי' קפ"ב ובתשו' רמ"א סי' קפ"ד מבואר דלא הי' נוהגין מעולם בכפילות השמות לכתוב מתחלת שניהם יתד דמתקרי השם שקורין אותו הגם דעולה לתורה בשניהם יחד וקורין אותו בשם א' לבד דמה לנו במה שהחזן מצרף יחד כל שמותיו וכן הוא מצרף אותם ביחד בהחתימה מ"מ כיון דלא נק' בשניהם ביחד היו כותבין קודם שם העיקר דמתקרי שם השני רק בדיעבד אם כ' שניהם בלא דמתקרי נמי כשר כיון שעולה כך לתורה כו' והאריך הרבה בזה וסיים ע"כ בודאי יש לכתוב לכתחלה אליעזר המכונה ליפא כו' כאשר הוא האמת דשה"ק ניתן לו לעיקר ושם החול להיות מכנין אותו בו ואם כ' שניהם יחד ג"כ כשר אך מה אעשה שכבר נהגו בזה כהט"ג אבל לא לפסול אם כ' כמו שנהגו מקודם ואם חותם א"ע נ"כ בשם הכינוי לבד נמי יש לכתוב לכתחלה שניהם יחד כמו שעולה דמתקרי השם שקורין אותו וחותם א"ע היינו אליעזר ליפא דמתקרי ליפא אבל אם חותם א"ע בשה"ק לבד כיון דמפריש בהחתימה שה"ק משם החול נ' דיש לכתוב לכתחלה שה"ק המכונה שם החול היינו אליעזר המכונה ליפא ומכ"ש אם נק' לתורה בשה"ק לבד הגם דחותם א"ע בשניהם יחד דיש לכתוב כן עכ"ד יעוש"ה. ועי' בחא"ש סי' קע"ז שכ' ע"ד הט"ג הנ"ל דאין זה אלא תימא לומר כיון דנק' בשניהם חל שמו שה"ק גם על שם חול לכתוב דמתקרי כו' וכ' די"ל דאף הוא לא אמר רק בקריאה לתורה ולא בחתימה שהוא טפל נגד קריאת התורה וגם שם הי' נק' גם בפ"כ ליפא ולכך כיון דעולה בו לתורה וגם נק' כן בפ"כ הוי זה עיקר השם ולכך שייך בי' לשון דמתקרי דלשון המכונה הוי רק לרמוז דהוא טפל ולכך הוי שם לעז המכונה לרמז דהוא טפל לשה"ק וכאן דהוא עיקר כיון דעולה בו לתורה וגם הוא בפ"כ לכך שייך בי' לשון דמתקרי אבל היכא דאינו נק' כן וגם אינו עולה בו לתורה ודאי הוי טפל מה בכך דהוי חתימה הרי בו תר"ל דהוי שם חול גם אינו נק' בו בפ"כ לכך שייך לשין המכונה. ועוד נ' כו' דדוקא התם כיון שהי' צריך לכתוב אליעזר ליפא תחלה לכך לא רצה לכתוב המכונה ליפא כדי לצאת ידי דעת הב"ש דהמכונה קאי על השם וא"כ איך שייך לומר אליעזר ליפא המכונה ליפא דמשמע דשם ליפא יש לו כינוי ליפא וז"א לכך כ' דמתקרי וזה קאי על האדם וכיון דמתקרי במקום המכונה כשר בדיעבד מש"ה כ' כן כו' עכ"ד יעוש"ה. ועיי"ש עוד בסי' קע"א שכ' דכבר השיג על הט"ג הנ"ל וכ' שצריך לכתוב המכונה ליפא כו' והאריך בזה ועיי"ש עוד בסי' קנ"ז ובסי' ק"נ שכ' דלא כהט"ג הנ"ל ובסי' קי"א שם השיג נמי על הט"ג וכ' דעכ"פ בדיעבד אין בזה בית מיחוש כו' ועי"ש עוד בסי' ק"א ובסי' צ"ט מ"ש והאריך בזה יעוש"ה ועי' בשם ארי' חאה"ע סי' קט"ו שהביא הט"ג הנ"ל וכ' דכל כה"ג דשם לעז מצורף עם שה"ק ונק' רק בשם לעז כמו אליעזר ליפא ומקרי רק ליפא וכן אם בקריאה מצורף שם לעז עם שה"ק כגון אברהם צבי ומקרי אברהם הירש שכ' בתו"ג ס"ק י"ז ג"כ לכתוב דמתקרי ולא המכונה הטעם פשוט דכיון דיש כאן תרתי דסתרי דבב' שמות לעז כותבין דמתקרי ובשם הלעז נגד שה"ק צריך לכתוב המכונה כמו באליעזר ליפא ויש סברא לכתוב דמתקרי וכן יש סברא לכתוב המכונה לכן יותר טוב לכתוב דמתקרי דבכ"מ שאנו מסופקים יותר טוב לכתוב דמתקרי וכן בשם אברהם צבי המכונה אברהם הירש ג"כ כן דנגד שם הלעז יש לכתוב המכונה ונגד שה"ק יש לכתוב דמתקרי ומאי דאזיל בתר שם הלעז זיל בתר שה"ק לכן כותבין דמתקרי וזה רק לכתחלה אבל דיעבד אין קפידא ואם כ' המכונה ודאי כשר דמאי חזית דאזיל בתר שם זה דצריך לכתוב דמתקרי זיל בתר שם זה דצריך לכתוב המכונה ומפ"ז פ' במי שהי' נק' לתורה דוב בער ופ"כ נק' בערל וכ' המסדר דוב בער המכונה בערל דכשר בלא פקפוק וכ' עוד דאפי' לפ"ד הט"ג שכ' הטעם דיש לכתוב דמתקרי ליפא כיון דבשם זה עולה גם לתורה וחותם בו הוי עיקר השם אליעזר וגם ליפא לכן אין לכתוב על שם ליפא המכונה רק דמתקרי א"כ בנד"ז ל"ש טעם זה כלל דהא עולה לתורה בשם דוב בער ובפ"כ נק' בערל א"כ לא נעשה עיקר שמו רק בער אבל שם בערל שנק' בפ"כ שפיר יש לכתוב המכונה דהא לא נק' לתורה בערל ול"ש טעמו של הט"ג כלל ואפי' לכתחלה יש לכתוב לפי"ד ואדרבה לפי טעמא דידי י לכתוב לכתחלה דמתקרי כיון דהוי גם שני שמות של לעז אבל דיעבד ודאי דאינו מעכב עכ"ד ועיי"ש עוד בחא"ש סי' י"א באבי המגורשת שבפ"כ הי' קורין אותו בשם בעריל ובכתיבת אגרת אליו כתבו לו דוב בער וכן הי' חתימתו וכ' לכתוב דוב המכונה בעריל כו' והאריך בזה וסיים ומכ"ש בשם אבי המגורשת דכשר עכ"ד יעוש"ה, ולפ"ד ה"ה אם עולה לתורה דוב בער נמי כן הוא דיש לכתוב. המכונה והיינו כמ"ש בסי' קע"ז הנ"ל להשיג על הט"ג ולפ"ד הש"א הנ"ל לכתחלה צריך לכתוב דמתקרי בעריל רק בדיעבד אין קפידא וחותני הגאון מ' צחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיש כתב על הגליון של חא"ש ול"נ דצריך לכתוב דוב בער דמתקרי בעריל והיינו כהט"ג והש"א הנ"ל ועי' בדברי אברהם בסוף הס' בקונטרס השמות אות מ"ג בחידושים שם שהשיג נמי על החא"ש וכ' עליו דזו שגיאה דבין שעלה דוב לבד ובין שעלה דוב בער כמו שחותם עכ"פ צריך לכתוב דוב בער כמו שחותם ובפרט בכל גלילותינו ששכיח להיות עולה בב' השמות של קודש ושל חול ביחד ושכיח טובא בכה"ג להיות עילה בשם דוב בער יש חשש פסול אף בדיעבד כיון דבשום פעם לא נק' בשם דוב לבד וגם צריך לכתוב על שם שבפ"כ דמתקרי בעריל וכמ"ש בתשו' בית אפרים דאם בשם הראשון יש שם של חול אף דחציו קודש צריך לכתוב דמתקרי כמו בב' שמות של לעז דכותבים בניהם דמתקרי כו' והאריך בזה וסיים ע"כ יותר נכון לכתוב דמתקרי ודמתקרי במקום המכונה ודאי כשר עכ"ד יעוש"ה. וכן נ' עיקר לדינא דלכתחלה ודאי כותבין דמתקרי בעריל דלא כהחא"ש הנ"ל אבל בדיעבד אין קפידא וכמ"ש הש"א הנ"ל וכעת ראיתי בס' אורי וישעי סי' צ' שהביא ד' החא"ש סי' קי"א שכתב דאם כ' יצחק אייזק דמתקרי אייזק דאף בדיעבד יש לפוסלו וכ' עליו דפלא גדול הוא זה דבאמת כך כשר אף לכתחלה כו' כמו בענין אליעזר ליפא דמתקרי ליפא כו' ומד' כולם נשמע דכשר אף לכתחלה כו' עכ"ד. והיינו כמ"ש לענין שם דוב בער דיש לכתוב לכתחלה דוב בער דמתקרי בעריל וה"ה לענין שם יצחק אייזק דיש לכתוב לכתחלה יצחק אייזק דמתקרי אייזק ועי"ש עוד בסי' נ"א מ"ש בזה. עוד ראיתי שהביא בשם חכם אחד שכ' בשם אליעזר שיש לפסול אף בדיעבד אם לא כ' המכונה ליזר וכ' אלא דאין זה כלום דדעת הט"ג בש"א אות ל' דאף לכתחלה אין לכותבו דקיצוה"ש הוא וכ"כ בלק"ש אות ל"ט ובביאורו ס"ק מ' והביא ד' תשו' ברכי יוסף סי' פ' דהעלה בבירור לפסוק כן דאין לכתוב שם ליזר כלל ודי בשם אליעזר לחוד ואם לומר דלא לפסול אם כ' אבל לא לפוסלו אף דיעבד אם לא כ' דבר זה אין לו שחר עכ"ד ובסי' צ"א השיג נמי ע"ד החכם הנ"ל וכ' ואם אנו חוששין לד' החא"ש לכתחלה אבל לא לפסול אף בדיעבד כאשר כ' כבודו חלילה לומר כן עכ"ד, ועי' לעיל סי' ה' שהעלתי דלכתחלה יש לכתוב הכינוי ליזר אם נק' בציר"י אבל בדיעבד אין לפסול יעוש"ה. ועי"ש עוד בקוה"ש אות מ"ד שכ' מי שעולה לתורה וחותם דוב בער ובפ"כ נק' בעריל יש לכתוב דוב בער דמתקרי בעריל בחידושים שם אות מ"ד הביא ד' הט"ג בגט שכ' בו אליעזר ליפא דמתקרי ליפא כו' וכ' הטעם משום שהי' עולה וחותם בב' השמות יחד נעשה גם שם חול עיקר ועל שם העיקר שייך דמתקרי והביא ד' החא"ש סי' ר"ו במי שהי' עולה לתורה וגם חותם בשם זוסמן בצירוף עם עוד שם אחד קודש והי' נק' בפ"כ זוסיא והורה לכתוב המכונה וכ' דאף דמד' הט"ג הנ"ל מוכח דיש לכתוב דמתקרי היינו דוקא אם הי' א ממש כמו שעולה וחותם אבל היכי דהוי שינוי קצת משם החיל שעולה וחותם יש לכתוב המכונה ולפ"ד בנד"ז דעולה וחותם דוב בער ובפ"כ נק' בעריל דהוי שינו קצת שייך לכתוב המכונה לפ"ד וכ' דלא ראה ד' התשו' ב"א סי' ק"ה שכ' דאם בשם הראשון חציו חול ושם הב' כולו חול יש לכתוב דמתקרי כמו בב' שמות של לעז דכותבין ביניהם דמתקרי כו' וכ' דד' הט"ג הנ"ל תמוהים דלפמ"ש הוא עצמו בסי' ק"ה לא הי' צריך להטעם שכ' כו' משום שנעשה שם העצם ע"י העלי' והחתימה רק בפשיטות כיון שהי' צריך לכתוב שניהם ביחד כמו שעולה וחותם בהם כמו מי שנקרא בב' שמות ביחד דצריך לכתוב שניהם בלא דמתקרי ושוב הי' צריך לכתוב דמתקרי על שם ליפא שנק' בו בפ"כ כיון דגם בשם שעולה וחותם יש בו חציו חול ויש ג"כ נפ"מ לדינא דלפי הטעם שכ' הוא משים שנעשה עיקר אם נק' בפ"כ בשינוי קצת כמו בנ"ד שעולה וחותם דוב בער ונק' בעריל שוב שייך המכונה וכמ"ש החא"ש הנ"ל אבל לפמ"ש משום דבשם הראשון חציו חול כו' גם בכה"ג יש לכתוב דמתקרי וכ' דאיך שיהי' הכלל בידינו בכל ס' לכתוב דמתקרי לזה כתבתי לכתוב דוב בער דמתקרי בעריל עכ"ד. עוד כ' שם דאם עולה רק דוב לבד יש לכתוב דוב בער דמתקרי דוב המכונה בעריל וכ' בחידושים שם כ"כ נמי באות ט' במי שחותם זאב וואלף עולה לתורה בשם זאב לבד ובפ"כ נק' וועלוויל דיש לכתוב זאב וואלף דמתקרי זאב המכונה וועלוויל כו' והביא שם ד' החא"ש סי' ק"א וסי' קצ"ו קצ"ז ודברי הבית שלמה חאו"ח סי' א והאריך הרבה בזה יעוש"ה. וה"ה הכא עוד כתב שם ם ואם הוא באבי המגרש כו' והוא כהן או לוי יש לכתוב הכהן אצל השם שעולה בו לתורה אפי' אם הוא אחר דמתקרי וכותבין אח"כ עוד המכונה עכ"ד ועי' בחידושים שם מ"ש בזה:

ח בחא"ש סי' ח' באחד שהי' חותם עצמו בשם ארי' יהודא וכשעולה לתורה נק' בשם ארי' ובפ"כ נק' ליב והביא ד' השואל שכ' דיש לכתוב ארי' יהודא דמתקרי ארי' המכונה ליב כו' עפ"ד הט"ג בלק"ש אות ל"ד במי שהי' שמו אלי' אהרן כו' והאריך בזה. והחא"ש כתב עליו דיפה דיבר בזה אך לא מטעמי' רק בלא"ה נ' ברור דהיכי דהחתימה ועלי' לס"ת מכחישין זא"ז דאיזה שירצה יקדים כו' וכן נ' מד' התו"ג שכ' אם החתימה ועלי' לס"ת מכחישין אזלי' בתר הרוב אם חותם יותר או עולה לס"ת יותר כו' משמע אם הי' שוין ובפרט אם אין ידוע איזה מהם הרוב איזה שירצה יקדים כו' ואף דהתו"ג שם כ' דהיכא דשלשתן מכחישין זא"ז מקדימין השם שקורין אותו רוב העולם נ' דהיינו דוקא באם מה שקורין העולם הוי נמי שה"ק אבל אם הוא שם לעז ובפרט דבר שהוא כינוי לשם הק' ודאי דמקדימין לשה"ק תחלה כו' ולכך ראו להקדים העלי' והחתימה לקריאת העולם ובהן עצמן נ' דהחתימה הוי כאן הרוב נגד עלי' ועוד כיון דהכינוי הוי ליב והכינוי הזה נוטה יותר דהוי כינוי לשם ארי מלשם יהודה דכן הוא הפי' של ארי' הוא ליב כו' וא"כ אם יכתוב אח"כ שם ארי' יהודא המכונה ליב לא יצאנו מידי דעת הב"ש דס"ל דהכינוי קאי על השם ולא על האדם ולא ס"ל כהנו"ב דקאי על האדם ואולי הוי ליב לשם ארי' ולא לשם יהודא כו' וא"כ לא יהי' המכונה שייך לשם ארי' רק ליהודא ולכך צויתי לכתוב שם ארי' לבד אח"כ ואח"כ המכונה ליב להיות שפיר הכינוי ליב לשם ארי' כו' ולכך יש לכתוב ארי' יהודה דמתקרי ארי' המכונה ליב כו' עכ"ד יעוש"ה. ועי' באורי וישעי סי' צ' צ"א מ"ש בזה ע"ד החא"ש וע"ד התו"ג שהביא החא"ש הנ"ל ודייק מדבריו דאם הם שוין כו' איזה שירצה יקדים עיין במים חיים חאה"ע סי' נ"ט בתשובת הגאון בעל ישוי"ע שהביא ד' הכנסי"ח שכ' בפשיטות דהחתימה חשיב עיקר נגד הקריאה לס"ת והביא ראי' מכתובות כ"ד ב' מהו להעלות משטרות ליוחסין והיינו כשחותם עצמו אני פ' הכהן עד וקא' מאן קמסהיד עלי וכ' הפוסקים דלתרומה דיש בע"א ובמסלפ"ת בחותם עצמו פ' הכהן עד מהני ומקורו מד' הר"ן שם ש"מ דחתימה מהני לתרומה שאר דברים רק דליוחסין אינו מועיל ושם כ"ה ב' אהא דאמר מוחזקין בו שהוא כהן לפי שקרא ראשון בביהכ"נ בחזקת שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול פי' דמה שקראו אותו לתורה ראשון אין ראי' שהוא כהן דלפעמים קוראים לישראל ראשון אם הוא גדול כמו רב דקרי בכהני וקשה למה לא קא' שקראוהו לתורה יעמוד פ' הכהן אלא דקריאתו לתורה ל"מ כלל וחתימתו מהני לענין תרומה ש"מ דחתימה עדיף מקריאה לתורה עכ"ד הכני"ח והישוי"ע השיג עליו והביא ד' הרא"ה שם שכ' הך דמבואר בתוספתא עיר שכולה כהנים כהן אחד קורא ז"פ וכ' הרא"ה דיכולים לקרות ז' כהן אחר כהן ולומר בכל פעם יעמיד' פ' אע"פ שהוא כהן והא דקא' בתוספתא כהן א' קורא ז"פ ולא אמרי' ז' כהנים והחזן יאמר בכל פעם אע"פ שהוא כהן משום שבימי חכמי התלמוד לא הי' מנהגן לקרוא פ' הכהן לס"ת וכן מוכח בשמעתין עכ"ל הרא"ה ומ"ש שמוכח בשמעתין היינו מהא דלא קא שיקראו אותו בשם יעמוד פ' הכהן מוכח מזה שלא הי' מנהגן לקרוא אותו לס"ת מבואר מד' הרא"ה היפך מד' הכני"ח והרביתי בתשובה לזה ראיות עכ"ד ועי' בנחלת דוד סי' כ' שכ' דשם של הקריאה לס"ת עיקר נגד חתימתו מפני שהוא מפורסם יותר היינו לכל בני ביהכנ"ס וביהמ"ד אבל בחתימתו אינו מפורסם רק לאנשים פרטים שכ' להם כו' עכ"ד יעוש"ה והיינו כהישוי"ע הנ"ל. ובאמת מבואר דין זה בב"ש בכללים אות כ' שנ' ואם חתימתו ושם שעולה לתורה אין שוים ואינו יודע בעצמו למה הוא חותם כך יש לילך אחר השם שעולה לס"ת עכ"ד ומשמע הא אם יודע א"ע למה הוא חותם יש לילך אחר חתימתו ולא ידענא אמאי לא הביאו הישוי"ע והנחלת דוד ד' הב"ש אלו וכעת ראיתי בג"פ סי' קכ"ט ס"ק צ"ח שכ' דאם חתימתו סותר לקריאתו לס"ת תליא בזה דאם הורגל יותר לעלות לס"ת מלחתום שטרות ואיגרות אזלי' בתר קריאתו לס"ת כו' ואם הורגל יותר לחתום שטרות ואיגרות אזלי' בתר חתימה ואם שקולים יש להקדים השם השני כו' והאריך בזה וס"ק צ"ט מ"ש והאריך בזה והישוי"ע והנחלת דוד הנ"ל לא הביאו ד' הג"פ אלו ועי' בחמדת שלמה חאה"ע סי' ע"ב מ"ש והאריך בזה והביא ד' הג"פ הנ"ל יעוש"ה:

ט ע"י בתשובת רע"א סי' קט"ו שכ' דא"צ לכתוב שם איציק רק שם יצחק וא"צ לכתוב המכונה איציק ומה שהק' מעכ"ת דיש לשם יצחק עוד שם לעז זעליג כבר כ' מזה הב"ש אות א' בשם אייזיק עכ"ד ועי' עוד בתשובת רע"א הנדפס מחדש סי' מ"ט שכ' בא' שלא רנה לכתוב המכונה איציק נגד הב"ש והנ"ש לזה כ' יצחק איציק וכ' דשגג בזה דאם כ' המכונה איציק הוי רק שפת יתר ואין בזה חשש כלל אבל לכתוב יצחק איציק מגרע דמשמע דקוראים אותו יצחק איציק בב' השמות יחד וכעין האי דסעי' י"ד ראובן שמעון דיש מ"ש דפסול וי"ל דה"ה בכ"מ דצריך לכתוב המכונה או דמתקרי אם כ' ב' השמות בלא דמתקרי והמכונה דפסול עכ"ד ועי' בקונה"ש אות נ"ב בחידושים שם שכ' דמ"ש איצק בלא יו"ד אתר הצד"י הוא משום שבגיללותינו אין מרגישין הברת חיריק תחת הצד"י ונוטה יותר לסגול וכ' דאף שבאהלי שם בש"א אות א' ס"ק נ' לא כ"כ שם כ' למדינתו ואנו לא שמענו כן עכ"ד:

י בחא"ש סי' ע"ח בשם איסור אם יש לכתוב המכונה או דמתקרי כו' וכ' כי העיקר באם כתוב בתורה תליא מלתא ולו יהא דהוי ספק ראוי לכתוב דמתקרי כיון דאם כתב דמתקרי על המכונה כשר כו' אך היינו דוקא באם שם זה טפל על קריאת שם אדם ושייך לקרוא לאדם בשם זה כז' וכן אהבה המורה ע"ד האהוב לו ויתכן שם זה גם באדם לכך תלינן דהוי על שם הכתוב אבל באיסר אין לו טעם לקראו בשם אדם לכך בזה יש לכתוב המכונה ואפשר עוד דזה נצמח מלשון הש"ס כאיסר האיטלקי וכמה פעמים נמצא איסור והוא שם מטבע ויתכן יותר דנק' על זה דהוי קריאת שם דבר ולכך יש לכתוב בזה המכונה וכמ"ש הרמ"א בשם איסרל עכ"ד. עוד כ' שם באלו השמות שנשתקעו שכותבין אותם בקוויטל לצדיקים זה אינו דומה לשטרות דשם הוי לפרסם הדבר דעיקר שטרות הוי לראי' כו' אבל בזה כו' כיון דאינו לראי' ולא לגלויי מלתא ברבים לכך אינו כלים כו' אך אח"כ חזרתי בי וכתבתי להיפך דבכותב לצדיקים כיון דהוי כדי שיזכירו הם לו בתפלתן א"כ הוי הזכרה בפה וכן עיקר עכ"ד. וחותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ כ' עליו על הגליון דל"נ כמ"ש תחלה דחשיב שתקע ואף שמזכירים בפה הם רק מיעוטא דמיעוטא וגם אין מזכירו רק בתפלה עכ"ד ועי' בדברי חיים בשער התשו' שכ' עליו דצ"ע כיון דסוף סוף לא נק' בשם זה רק דהצדיק מתפלל בחשאי לפני הבורא האיך יקרא זה שם כלל הלא אם יכתבו בגט יאמרו הכל אחר הוא וצ"ע עכ"ד. והיינו כעין ד' חותני הגאון ז"ל. עוד כ' שם במקום עיגון ואינו ידוע אם אבי האשה הוי כהן או לא אם יותר טוב לכתוב אבי' בלי כהן או להשמיט שם אבי האשה לגמרי וכ' דיותר טוב להשמיט אביו לגמרי כדקי"ל דיותר טוב לכנוס לספק חסרון מלספק שינוי וכמ"ש היכי דודאי חסרון נמי כשר ואינו מזיק ושינוי מזיק ות"כ אם לא כ' כלל שם אביו ודאי לא הוי שינוי רק חסרון דמידע ידעי דעכ"פ הי' לה אב יהי' מי שיהי' כו' אבל אם יכתבו אביו ולא יכתבו כהן אז כיון דרוב ישראל הוי יאמרו דאביו לא הוי כהן מדלא כתבוהו והוי כשינוי כו' ולא מבעיא בשם אבי' דודאי כשר בחסרון רק אף בשם אבי הבעל שכ' הנו"ב כו' די"ל דפסול בזה אם לא כ' מ"מ נ' במקום עיגון וא"י אם הוא כהן יותר טוב השמיט שם אביו מלכתוב בלי כהן דבזה שייך הטעם שכ' דיותר יש לכנוס לס' חסרון מלס' שינוי עכ"ד וכ' עליו חותני הגאון ז"ל כל הגליון דזה ודאי אינו דמה יועיל שישמוע שם אביו ג"כ יאמרו דהמגרש אינו כהן מדלא כ' הכהן וגם באבי האשה נ' יותר לכתוב שמו בלא כהן ולמיזל בתר רובא דעלמא שאינם כהנים ועי"ל טעמים בזה וצ"ע בזה עכ"ד:

יא בברית אברהם חאה"ע סי' קט"ו באיש א' הנק' בפ"כ ליב הירש ועולה לס"ת בשמות הקדושים ארי' צבי האיך לכתוב את שמו בגט כו' והאריך הרבה בזה ובסי' קט"ו שם ומסיק דיש לכתוב ארי' צבי דמתקרי ליב הירש דכיון דליכא שום התנגדות על כתיבות ב' שמות הקדושים ביחד וב' שמות הלעז ביחד אך משום דנפרש המכונה ליב אדסמיך לי' על שם צבי כמ"ש הב"ש גבי משה ליב וזה לא שייך רק בכתיבת המכונה דהוא פי' על שה"ק כו' דמוכח מסוגיא דבכורות דכן תעשה הוא פי' מפרשינן לי' אדמסיק משא"כ לשון דמתקרי אינו פי' כלל על שה"ק אך דנק' כך האדם בפ"כ ובאמת הוא נק' בפ"כ ליב הירש ואף השמות לעז ראוי לכתוב המכונה הא כבר מבואר בב"ש דאין קפידא אם כותבין על שמות לעז דמתקרי דהא נק' כך כו' וכן ראוי להורות בכל ענין בזה כו' וראוי לקבוע הלכה כן ואח"כ הביא דאתא לידי גט דשם הבעל צבי אליעזר ונק' בפ"כ הירש לאזר והוריתי ג"כ לכתוב צבי אליעזר דמתקרי הירש לאזר והראה לי א' שמצא בבאר היטב סי' קכ"ט ס"ק כ"ו שהביא ד' מהר"מ מינץ בב' שמות הקדושים וב' שמות לעז לכתוב כל שם חול אחר שה"ק ובלשון דמתקרי היינו משה המכונה ליווא דמתקרי יצחק המכונה לעבליג וכ' דמהר"מ מינץ ס"ל כפשטות ד' הרמ"א כו' דלדידי' ראוי לכתוב ארי' המכונה ליב דמתקרי צבי המכונה הירש משא"כ לפ"ד הב"ש ליכא מימר הכי דהא מתקרי בפ"כ בב' השמות יחד וא"א לכתוב דמתקרי בנתיים ועל משמרתי אעמוד והוריתי לכתוב כהנ"ל צבי אליעזר דמתקרי הירש לאזר כו' עכ"ד יעוש"ה:

ועי' בס' אורי וישעי סי' צ' שהביא ד' רב א' שכ' בשם ארי' צבי ובפ"כ נק' ליב הירש דיש לכתוב ארי' צבי דמתקרי ליב הירש והשיג עליו וכ' דאינו כן אלא דיש לכתוב המכונה ליב הירש ואין לכתוב דמתקרי רק כשיש ש"ק עמו והיינו שנק' בש"ק עם שם חול ביחד לכל העולם אבל כששניהם כינוים ודאי דיש לכתוב המכונה לכתחלה כו' והביא ד' הט"ג בלק"ש אות ד' לענין אליעזר זאב ובפ"כ נק' ליברמן וואלף דיש לכתוב לכתחלה אליעזר זאב המכונה ליברמן וואלף ועוד מבואר בחא"ש לענין יצחק צבי ונק' בפ"כ איצק הירש דיש לכתוב לכתחלה המכונה איצק הירש עכ"ד. ובסי' צ"א הביא עוד ד' הרב הנ"ל והשיג עליו מד' הט"ג הנ"ל ובסעי' כ' שם במי ששמו הק' יצחק צבי ובפ"כ נק' איצק הירש דיש לכתוב יצחק צבי המכונה איצק הירש וכמ"כ בסעי' י"ב שם מבואר דיש לכתוב צבי דוב המכונה הירש בער כו' א"כ ודאי דלכתחלה יש לכתוב ארי' צבי המכונה ליב הירש עכ"ד יעוש"ה. ולא ראה ד' הברית אברהם הנ"ל שכ' להדיא כד' הרב הנ"ל דיש לכתוב ארי' צבי דמתקרי ליב הירש ועי' בבגדי ישע חאה"ע סי' ת' באיש א' שיש לו ב' שמות הק' ארי' שלמה ונק' לס"ת בשניהם והכינוי הוא ליב זלמן שניהם יחד והמסדר כ' ארי' המכונה ליב שלמה המכונה זלמן וכ' דהגט פסול וצריכה גט אחר שיכתוב ארי' שלמה המכונה ליב זלמן או דמתקרי ליב זלמן כו' דא"א להפריד בין הדבקים לכתוב בין ב' שמות הק' שם של כינוי חול כו' וכ' דהמסדר ראה בבאר היטב בשם מהר"מ מינץ הנ"ל וכ' עליו דלא דקדק יפה דמהר"מ מינץ מיירי בגוונא דמיירי המחבר סי' קכ"ט סעי' י"ד כו כן מיירי המהר"מ מינץ היינו שיש לו ש"ק עם ככינוי שלו במקום כתיבה כו' ושם אחר קודש עם הכינוי במקום הנתינה אז צריך דוקא לכתוב כל ש"ק עם הכינוי שלו בפ"ע ואם כ' הב' שמ"ק יחד פסול דלא נק' בשום מקום בב' שמות יחד כו' אבל אם נק' תמיד בב' שמ"ק יתד וכן בהכינוים בשניהם יתד וראי גם מהר"מ מינץ ס"ל דאסור להפרידן ולהפסיק ביניהם כי הב' שמות שם א' הוא כו' והביא ד' הרמב"ם דפוס ברדיטשוב בסוף הס' בדף האחרון נדפס שם כמה דינים מהרב ר' יהודא שמעון שפירא וכ' במי שיש לו ב' שמות ארי' זאב והכינוי ליב וואלף כו' דיש לכתוב ארי' זאב המכונה ליב וואלף כו' כי שמות העריסה צריך לכתוב בלא הפסק וגם הביא ד' הנו"ב מהדו"ת חאה"ע סי' קי"ט בא' שהי' שה"ק שלו מאיר יהודא ובפ"כ נק' מייאר ליב וכ' שיש לכתוב מאיר יהודא המכונה מייאר ליב כו' וגם הביא ד' הברית אברהם הנ"ל שכ' דיש לכתוב ארי' צבי דמתקרי ליב הירש וגם הביא ד' הט"ג בלק"ש סעי' ד' וסעי' כ' וסעי' מ"ב הנ"ל ובס"ק מ"ד שם כ' דאף בדיעבד פסול דפסול גמור הוא אפי' מדאורייתא כי' והאריך בזה ופ' כן דודאי צריכה גט אחר ולכתוב ארי' שלמה המכונה ליב זלמן או דמתקרי ליב זלמן ואם לאו אין לה תקנה כו' יעוש"ה. ובסי' ט' שם בתשו' הגאון ר' אבלי מווילנא האריך בזה. וסיים דלמעשה יש לכוף אוזן לר' הגאון בית אפרים ולד' הנו"ב דמשמע מדבריהם שכן יש לכתוב לזאת בודאי צריכין לכתוב כן עכ"ד. ובסי' י"א שם בתשו' הגאון ר' יהודא אב"ד דסייני האריך בזה. וכ' דאף כי לכתחלה יש לחוש לגדולי זמנינו לכתוב שמות הק' יחד והכינוים יחד אם נק' כן תמיד אבל לא היכא שכבר ניתן דיש להכשיר במה שנכתב שה"ק עם הכינוי שלו סמוך לי' ואח"כ שה"ק הב' בלא דמתקרי כו' עכ"ד, ובסי' י"ב דחה הבגדי ישע ד' הגאון ר' יהודא הנ"ל והעלה דיש לפסול אף בדיעבד והאריך בזה. ובסי' י"ג הביא תשו' הגאון בעל גט מקושר שהאריך בזה, וסיים דעכ"פ בזה הגט שכבר נכתב שלמה המכונה זלמן ארי' המכונה ליב אין לפוסלו ולכתחלה ראוי לכתוב שלמה ארי' דמתקרי זלמן ליב שהוא הדרך המובחר מ"מ אין לפסול הגט אחר שכבר ניתן עכ"ד. והיינו כהברית אברהם הנ"ל ובסי' י"ד דחה תשובת הבעל ג"מ והאריך בזה. והעלה דאין להפרידן בגט לכתוב המכונה ביניהם כו' וצריך לכתוב דוקא שלמה ארי' המכונה זלמן ליב ואם חילק השמות י"ל שהוא פסול כו' ובסי' ט"ו הביא תשו' מבעל חמדת שלמה שכ' דעיקר הדבר של הבגדי ישע לפסול הגט הוא עפ"י יסוד של הנו"ב שמשיג על שכ' בשם משה יהודה לכתוב משה יהודא המכונה ליב דהמכונה קאי אדסמיך לי' וע"ז משיג הנו"ב דהמכונה קאי על המגרש ולא על השם כו' וכ' דאין כונת הב"ש דהמכונה קאי רק על השם ולא על המגרש כו' וגם כונת הב"ש הוא שהכינוי קאי על המגרש רק כונתו שהשם הוא הגורם לאותו כינוי שמחמת ששמו יהודא הכינוי של המגרש הוא ליב אבל אין ככינוי קאי על השם רק על המגרש וכונת הב"ש הוא שהשם של המגרש גרמה לאותו כינוי ושפיר כ' ול"ק מן הקריא של המכונה וגם ראיתי להתו"ג שהביא ד' הב"ש מבלי חולק וגם הישוי"ע אף שלכתחלה דעתו לכתוב רק שם הלעז מ"מ סיים לבסוף דבדיעבד אין לפסול הגט ע"כ נ' אם אפשר בקל להשתדל גט אחר טוב הדבר ואם א"א לא מצאתי מקום לפסול בדיעבד כו' והאריך בזה. וסיים ע"כ לדעתי ד' הישוי"ע נכונים מאוד להכשיר עכ"פ בדיעבד כו' עכ"ד. ובסי' ט"ז דחה תשובת החמד"ש והאריך בזה. וסיים דאף שהישוי"ע מכשיר בדיעבד אם לא כ"כ הנה אצלינו לא נתפשט עדיין ס' ישוי"ע כו' וקשה מאד להקל באי' א"א נגד הגאון ר' זלמן מרגליות אשר נתפשטו חיבוריו בקצוי ארץ שהוא מחמיר מאד וכופל ומשלש בספרו לפסול אפי' בדיעבד ואפי' במקום עיגון עכ"ד יעוש"ה. ועכ"פ לכתחלה לכ"ע אין להפריד לכתוב בין ב' שמות הק' שם של כינוי חול ולהברית אברהם והג"מ הנ"ל צריך לכתוב לכתחלה ארי' שלמה דמתקרי ליב זלמן ולהט"ג הנ"ל צריך לכתוב ארי' שלמה המכונה ליב זלמן אבל בדיעבד אם כ' ארי' המכונה ליב שלמה המכונה זלמן לדעת הט"ג והבגדי ישע הנ"ל הגט פסול וצריכה נט אחר וכן נוטה דעת הגאון רא"ב בסי' ט' הנ"ל ולדעת הגאון ר' יהודא אב"ד דסייני בסי' י"א הנ"ל והגאון בעל ג"מ בסי' י"ג הנ"ל והחמד"ש בסי' ט"ו הנ"ל והישוי"ע סי' קכ"ט ס"ק ט"ז אין לפסול הגט וכן נוטה דעת הברית אברהם שם דאין לפסול בדיעבד ודעת הגאון ר' יהודא שמשון שפירא בדף האחרון של הרמב"ם נוטה דאף בדיעבד פסול הגט וכמ"ש הבגדי ישע בסי' ח' שם. וכ"ז הוא אם הב' כינוים הם של חול ונק' בשניהם של חול אבל מי שיש לו ב' שמות ש"ק ונק' בפ"כ בשם א' ק' ושם א' של חול כגון משה יהודא ונק' משה ליב הנה הב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ"ד כ' דכותבין משה יהודא המכונה ליב כי ב' שמות משה ויהודא א"י לכתוב דמתקרי דהא נק' בשניהם אע"ג דלא נק' שם יהודא אלא שם ליב מ"מ עולה לס"ת בשה משה ויהודא א"כ אם אינו כותב דמתקרי כשר אבל אם כותב דמתקרי י"ל דפסול ואין לחוש שמא יאמרו ליב הוא הכינוי של ב' שמות משה ויהודא ולא נק' כלל משה כי מסתמא קאי על מה דסמיך לו ולא קאי אלא על שם יהודא עכ"ד. ועי' בתו"ג ס"ק י"ז מ"ש ע"ד הב"ש והאריך בזה. וסיים אך מ"מ כיון שיצא מפי הב"ש וכבר נהגו העולם לכתוב כן גבי משה ליב לכך אין לשנות עכ"ד. ועי' בנו"ב מהדו"ת חאה"ע סי' קי"ט שהשיג על הב"ש וכ' עליו שנ' מדבריו שכונת המכונה קאי על השם שהשם זה מכונה כך ולא כן הוא אלא קאי על האדם שהאדם מכונה כן והראי' דהיכא דכותבין דמתקרי כותבין לאיש דמתקרי ולאשה דמתקריא או דמתקרית וכן כשכותבין המכונה כו' קורא לאיש המכונה בסגו"ל ולאשה המכונה בקמ"ץ כו' ואם קאי על השם לא שייך לחלק בין איש לאשה איו שקאי על האדם וא"כ החשש שדחה הב"ש חוזר וניעור שמשמעות הדבר שהאיש הזה אינו מכונה רק ליב ובאמת קורין אותו מאיר ליב והחלטתי לכתוב גם בכינוי ב' השמות ולפ"ז תרי יש בכינוי הזה ש"ק דהיינו מאיר ואין לכתוב המכונה רק דמתקרי ולכתוב בגט אנא מאיר יהודא דמתקרי מאיר ליב ואף ששם ליב הוא לעז הואיל ושם מאיר הוא לשון עברי וכיון דלכתוב מתקרי במקום מכונה אין חשש אבל אפכא כו' יש תשש לכן טוב לכתוב מאיר יהודא דמתקרי מאיר ליב כו' עכ"ד:

ובאמת אין זו השנה וכמ"ש בתשובת החמד"ש בבגדי ישע סי' ט"ו הנ"ל דאין כונת הב"ש דהמכונה קאי רק על השם ולא על האדם ולפ"ז ע"כ דצ"ל דאין שום יהודא בעולם שאין לו כינוי ליב ואין ליהודא שום כינוי אחר רק שם ליב והרי מבואר בב"ש דיש ליהודא הרבה כינוים וגם יש יהודא בלא כינוי כלל כו' א"ו דאין זה כונת הב"ש וגם כונת הב"ש הוא שהכינוי קאי על המגרש רק שכונת שהשם הוא שגורם לאותו כינוי שמחמת ששמו יהודא הכינוי שלו הוא ליב אבל אין הכינוי קאי על השם רק על המגרש וכונת הב"ש שהשם של המגרש גרמה לאותו כינוי כו' ושפיר כ' ול"ק מן הקריאה של המכונה עכ"ד. וכבר הבאתי דבריו לעיל וכ"כ בספרו חמד"ש חאה"ע סי' ס"ה ליישב ד' הב"ש ועי' בתשובת הגאון ר' יהודא אב"ד דסייני בסי' י"א שם שכ' לדחות ראי' הנו"ב הנ"ל די"ל דקאי על השם ועל האדם יחד והכינה אותו האיש ששמו ארי' תחת שם זה מכונה בשם ליב ולכן ד' הב"ש נכונים. וכ"מ בש"ך סי' מ"ט ובנ"ש וכן נוהגין לכתוב כדעת הב"ש בשם משה ליב כו' עכ"ד. והיינו כעין ד' החמד"ש הנ"ל ועי' בתשובות בית אפרים חאה"ע סי' פ"א שהק' על הב"ש שהביא ראי' דקאי אדסמיך לי' כמ"ש בכינוי של האב כו' דאין הנידון דומה לראי' דהתם שפיר אמרי' דקאי אדסמיך לי' שהאב מכונה בכך משא"כ בזה דקאי על אותו האיש ואטו אמרי' שזה השם שה"ק הוא מכונה בשם לעז אנן אגברא קיימינן דהאי גברא מכונה בשם זה והכונה שבלשון ב"א מהפכים דיבורים וקורין אותו בלשון אתר כו' וכ' ואפשר לומר דגם הב"ש מודה דקאי על האדם ואנן הכי קאמרי' כי זה האיש משה שמו ג"כ יהודא שלפעמים מהפכים אותו לכינוי ליב משא"כ בחד שה"ק פשיטא דהמכונה קאי על האדם כו' והאריך בזה. ועי' בספרו ס"ג בלק"ש סי' ו' שכ' דמי ששמו לתורה משה יהודא ונק' בפ"כ ליב יש לכתוב משה יהודא המכונה ליב או אנא ליב דמתקרי משה יהודא אבל אם נק' בפ"כ משה ליב יש לכתוב משה יהודא דמתקרי משה ליב ואם כ' משה יהודא המכונה ליב ג"כ כשר די"ל דהמכונה ליב הוא רק למעט שם יהודא שהוא סמוך לו ולא למעט שם משה עכ"ד. ועי' בס"ק ז' שם שהביא ד' הנו"ב הנ"ל שכ' דיש לכתוב מאיר יהודא דמתקרי מאיר ליב וכ' דלזה הסכים התו"ג כו' וכ' דכן נוהגין עתה פ"ק וכבר החזיקו לנהוג כן בהרבה מקומות כשאירע כזה כגון יעקב צבי ונק' יעקב הירש כותבין יעקב צבי דמתקרי יעקב הירש ולדידהו שפיר יכולים לכתוב כשאירע שאינו נק' רק בכינוי א' לבד כגון יעקב צבי ונק' בפ"כ רק הירש שפיר כותבין יעקב צבי המכונה הירש דהמכונה קאי על האדם שהוא נק' הירש כו' יעוש"ה:

ועי' בישוי"ע ס"ק ט"ז מה שהשיג על הב"ש דמצינו בש"ם דדריש קרא זאת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדולה דהעיר הגדולה קאי על נינוה אף דנינוה נאמר מקודם וה"ל למידרש על כלת דקאי אמאי דסמיך או עכ"פ על רסן דעלה קאי ואת רסן בין נינוה ובין כלת דרסן הוא ענין המדבר עמנו ונינוה לסימנא נקט דעומד בין נינוה ואיך יתכן שיאמר על הא דקודם העיר הגדולה ואעפ"כ מצינו דקאי על הקודם וה"ה בזה כיון דבגיטין בעי' ענין מבורר שמא יאמר דהמכונה קאי על הקודם וכ' דכעת עיינתי בדבר וראיתי שתוס' כ' דאי הוי כתיב העיר הגדולה בודאי אמרי' כן דקאי על הא דסמוך אבל מאחר דכ' היא העיר הגדולה אם איתא דקאי אדסמיך לי' ה"ל למכתב סתם העיר הגדולה וא"כ לק"מ דכאן דכתיב סתם המכונה קאי על דסמיך לי' אמנם עכ"ז פשטא דלישנא דש"ס שם לא משמע כן ועוד הבאתי הרבה ראי' דמצינו דקאי על הקודם ועי' בחו"מ סי' מ"ט גבי יוסף בן שמעון שלי"ט או נר"ו גלל כן הסכמתי לכתוב באופן זה משה יהודא המכונה משה ליב כיון דשמו האמתי הוא משה יהודא ובפ"כ נק' משה ליב וא"ל דיאמרו דמשה הוא הכינוי דהרי רואין שנאמר בהדיא משה יהודא וזה הדרך תוצא מכל הספי' והסכימו כל חכמי הזמן עכ"ד. הרי דהשיג נמי על הב"ש כהנו"ב והב"א הנ"ל אך הם כ' דיש לכתוב משה יהודא דמתקרי משה ליב וכ"כ בט"ג הנ"ל והוא. ס"ל דיש לכתוב משה יהודא המכונה משה ליב ולא דמתקרי ועי' בחמד"ש שם סי' ס"ה שדחה ראי' הישוי"ע הנ"ל דלא דמי להמכונה דהוא כינוי לעיקר השם ודאי אין לבעל הלשון להפסיק בין עיקר השם ובין הכינוי ע"כ ודאי מסתברא דקאי אדסמיך משא"כ העיר הגדולה שמספר מענין העיר מה היא י"ל שפיר דקאי אלמעלה אתר שע"כ הי' מפורסם אז נינוה לעיר גדולה דלולי זאת מהיכא נדע דקאי על נינוה אף לתי' הגמ' אבל במכונה מה"ת לספק דקאי אלמעלה ואח"כ כ' ליישב ד' הב"ש מהשגת הנו"ב הנ"ל ומפ"ז כ' באיש א' דנק' לפעמים משה הירש כו' ואם היינו יודעים בבירור ששם הקודש צבי כו' הנכון כמ"ש הב"ש לכתוב משה הירש המכונה הירש ולדעת הנו"ב והט"ג הנ"ל יש לכתוב משה צבי דמתקרי משה הירש ולדעת הישוי"ע הנ"ל יש לכתוב משה צבי המכונה משה הירש וזהו אם ידעי' בבירור ששם הק' הוא משה צבי אך החמד"ש כ' בעובדא דידי' דיש ס' על השם אם הוא נפתלי או צבי ואף שהמגרש אחר שחותם עצמו משה צבי מ"מ על שם עצמו א"נ בעצמו ועדות אחר אין כאן ע"כ הנכון לכתוב משה הירש כו' וכעין זה כ' הישוי"ע בשם הירש ליבלי ובזה יצאנו ג"כ מידי תשש הנ"ל לענין המכונה כו' עכ"ד. ועי' בישוי"ע סי' קנ"ד בסה"ג ס"ק י"ט שכ' הטעם דיש לכתוב המכונה משה ליב ולא דמתקרי משום דבתשו' גאוני בתרי סי' ג' כ' שם הגאון בעל מג"ש דאם כ' דמתקרי במקום שצריך לכתוב המכונה כגון בשם לעז אף אם ניסת תצא דהוי משנה ממטבע שטבעו חכמים בענין השמות כו' ועי' בפ"ת ס"ק כ"ט ס"ק ל"ו שהשיג עליו דאין ראי' משם כו' וכ' אמנם מדיוקא איכא למידק משם דהיכא דשם א' הוא ש"ק ושם הב' הוא לעז כמו בנ"ד ראוי לכתוב המכונה ולא דמתקרי דכ' שם הא דמצינו בתלמוד, אתא בר הדיא דמתקרי איה מרי ולא כ' המכונה היינו משום דאיה הוא ש"ק בפ' וישלח ואיה וענה והוי"ו של אים יתירה ומרי הוא כמו אדוני בלשון תרגום וחלקו לו כבוד בלשון הק' כו' ומדהוצרך לפרש הב' שמות דשניהם לה"ק ולא סגי לי' בחד ש"מ דאפי' בכה"ג הי' ראוי לכתוב המכונה והביא ד' המנחת עני סי' נ"ז בשם אבי המגרשת שמעון צבי ונק' שמעון הירש והביא ד' הנו"ב וד' הישוי"ע הנ"ל וכ' דמחמת ס' זה אם לכתוב המכונה או דמתקרי יותר נכון שלא לכתוב הכינוי כלל אך לגודל החומר יראתי לחדש דבר כו' ואולם כ"ז בשם הבעל והאשה שהוא מדינא אבל בשם אבי הבעל ואבי האשה שאפי' לא הוזכר שמותם לגמרי נמי כשר ומכ"ש כשלא הוזכר הכינוי כו' ודאי נ' שלכתחלה עדיף טפי שלא להזכיר הכינוי כלל ובפרט בכינוי כהך דנ"ד צבי המכונה הירש דצבי אין לו כינוי אחר רק הירש והירש אין לו ש"ק ע"פ רוב רק צבי ובכה"ג מבואר רש"א אות י' שא"צ כלל לכתוב הכינוי כו' נ' דבכה"ג אפי' בשם הבעל והאשה אין לכתוב הכינוי והביא ד' הט"ג הנ"ל דבדיעבד כשר אם כ' משה יהודא המכונה ליב כהב"ש וגם הביא ד' הבגדי ישע בשם הגאונים הנ"ל שמבואר מדבריהם דאף דלכתחלה יותר נכון לכתוב כהנו"ב הנ"ל אך בדיעבד אם נכתב כדעת הב"ש אין לפוסלו עכ"ד ובס"ק ל"ט הביא ד' הט"ג בלק"ש סעי' ד' וסעי' מ"ב שכ' דאפי' בדיעבד פסול באם כ' כינוי של חול גבי ש"ק שלו ואפי' במקום עיגון וכ' עליו דהפריז על המדה דלכאורה נ' דזה תליא במחלוקת שבין הב"ש והנו"ב בענין שם משה ליב דלד' הב"ש דהמכונה קאי על השם ולא על האדם אין בזה חשש כ"כ וא"כ תימה על הט"ג שהרי בענין משה ליב דעתו שלא לפסול בדיעבד אם כ' כהב"ש וכאן כ' לפסול אף דיעבד במקום עיגון והביא ד' הבגדי ישע בשם הגאונים והישוי"ע והברית אברהם הנ"ל שלא לפסול בדיעבד כו' וכ' דכן ראיתי בתשובה כ"י מהגאון מהר"י אייזיק מטיקטין שדעתו להכשיר בכיוצא בזה בדיעבד בשהד"ח והביא שם בשם הטור האבן בא' שהי' שה"ק שלו צבי יצחק ובפה"כ הי' נק' הירש לבד ונכתב בגט צבי המכונה הירש דמתקרי יצחק והכשיר הגט אע"ג דכ' דמתקרי באמצע בין ב' השמות שהי' נק' ביחד מ"מ הכשיר כיון שב' השמות נזכרים בגט וחלק שם על הט"ג וכ' שכן הסכימו הלכה להעשה גאוני הדור עכ"ד וכן מבואר בהדיא בטור האבן סי' ט"ז דאין לפסול בדיעבד והאריך בזה וכעת ראיתי במעין גנים שהאריך הרבה בזה ודעתו נוטה דבדיעבד אין לפסול הגט אם כ' ארי' המכונה ליב צבי המכונה הירש והביא ד' הישוי"ע הנ"ל יעוש"ה. וכן נ' עיקר לדינא דאין לפסול בדיעבד אם כ' כינוי של חול לגבי ש"ק שלו ובענין ד' הב"ש הנ"ל נ' עיקר לדינא לכתוב לכתחלה משה יהודא דמתקרי משה ליב וכהנו"ב והט"ג הנ"ל ולא כהישוי"ע הנ"ל שכ' לכתוב המכונה משה ליב וכ"כ בנודע בשערים דהעיקר נ' לכתוב משה יהודא דמתקרי משה ליב ולא כהישוי"ע הנ"ל והביא ד' הנו"ב הנ"ל שכ' דהמכונה קאי על האדם ולא על השם כו' וכ' ולפ"ז גם בצבי ארי' ונק' הירש ליב יש לכתוב המכונה הירש ליב ולא חיישי' דב' הכינויים הם לשם אחד והישוי"ע מסתפק בזה והביא ד' התו"ג הנ"ל כו' וכ' ועכשיו נתפשט המנהג ע"פ גדולים לכפול השמות והוא הדרך המובחר לצאת ידי כל החששות עכ"ד ונ' דלאו דוקא כשצריך לכתוב שם הקודש סמוך למדמתקרי אלא ה"ה היכא דשם החול סמוך למדמתקרי כגון שעולה לתורה יהודא משה ונק' בפ"כ ליב משה נמי כותבין יהודא משה דמתקרי ליב משה ולא כהישוי"ע בסי' קנ"ד שכ' דיש לכתוב יהודא משה המכונה ליב משה וכ"כ בט"ג בלק"ש סי' ז' דמי ששמו לעלות לתורה יחיאל אברהם ונק' בפ"כ מיכל אברהם יש לכתוב יחיאל אברהם דמתקרי מיכל אברהם. ואם כ' יחיאל דמתקרי מיכל אברהם פסול וכן מי ששמו ליב משה יש לכתוב יהודא משה דמתקרי ליב משה וכן וואלף יעקב וכיוצא עכ"ד. ובס"ק ת' מ"ש בזה ועי' בעטרת חכמים חאה"ע סי' כ"א שכ' נמי כן במי ששם העריסה הוא זאב דוד וכן עולה לס"ת ובפ"כ נק' וואלף דוד וכ' דנ' נכון בזה כדעת הנ"ש לכפול כתיבת השמות רק שתחת המכונה יכתוב דמתקרי והיינו מי ששמו בנימין יעקב ובפ"כ נק' וואלף יעקב יש לכתוב בנימין יעקב דמתקרי וואלף יעקב ועד"ז מי ששמו זאב דוד יכתוב זאב דוד דמתקרי וואלף דוד כו' והאריך בזה בד' הב"מ במי ששמו יעקב ישראל כו' וסיים ובל"ז כבר נתבאר בתו"ג ובשו"ת בית אפרים שהסכימו לדיעה אתת שאין לחוש לד' הב"מ ע"כ לכתחלה יש לכתוב זאב דוד דמתקרי וואלף דוד עכ"ד והיינו כהט"ג הנ"ל. עוד כ' להשואל שדעתו לכתוב זאב דמתקרי וואלף דוד וכ' אליו דיש לצדד להכשיר בכה"ג בדיעבד והאריך בזה וכ' לבסוף אמנם להלכה בטלה דעתי נגד הגאון ר' זלמן מרגליות שהחליט לפסול כה"ג בדיעבד כו' עכ"ד יעוש"ה והיינו נמי כד' הט"ג הנ"ל שכ' דאם כ' יחיאל דמתקרי מיכל אברהם פסול ועי' בתו"ג ס"ק י"ז שכ' דאם עולה לס"ת בשם יהודא משה ובפ"כ נק' ליב משה כו' דצריך לכתוב יהודא משה המכונה ליב משה והיינו כהישוי"ע הנ"ל ובחידושים ס"ק כ' כ' דיש לכתוב יהודא משה דמתקרי ליב משה והיינו כהט"ג והעטרח"כ הנ"ל ועי' בגליא מסכת חאה"ע סי' ו' שכ' בשם שנק' מעריסה יהודא משה ובפ"כ נק' ליב משה בזה הכל מודים שיש לכתוב יהודא משה דמתקרי או המכונה ליב משה דא"א בענין אחר כו' והאריך בזה. הובא דבריו בפ"ת ס"ק ל"ו והעיקר בזה דיש לכתוב יהודא משה דמתקרי ליב משה וכהט"ג והעטרח"כ והתו"ג בחידושים הנ"ל. ועמ"ש עוד בישוי"ע שכ' דאם הקדים שם משה לשם יהודא וכ' משה יהודא המכונה ליב אני מסתפק אף בדיעבד כיון שהוא נק' יהודא משה ולא כשהוא נק' הוא נכתב ומ"מ נ' דכשר בדיעבד אף בזה דכן דרך ב"א להפך השמות למי שנק' בב' שמות כו' ונ' דאין חשש בזה כ"כ בדיעבד עכ"ד הובא דבריו בפ"ת שם וכ' דדברים אלו צ"ע והביא ד' הג"פ ס"ק ס"ג וס"ק צ"ט שכ' בהדיא דמי שנק' משעת לידה בב' שמות ביחד כגון ראובן שמעון אם הפך השמות וכ' שמעון ראובן הגט פסול עכ"ד וכ"כ בתו"ג בחידושים ס"ק כ' דאם היפך השמות דהגט פסול וכ"כ בתשובות בית אפרים חאה"ע סי' פ"ה דהגט פסול אם היפך השמות והביא ד' הג"פ הנ"ל ועי"ש עוד בסי' צ"ג דמשמע נמי מדבריו דהוי שינוי גמור אם היפך השמות ועי' בצ"צ חאה"ע סי' ר' אות ג' שכ' בפשיטות דהגט פסול אם היפך השמות והביא ד' הג"פ ס"ק ס"ג הנ"ל וכ' אך משמע מדבריו דהוא פסול מדרבנן ובס"ק צ"ט גבי מי ששמו שם טוב וכ' טוב שם כ' דהגט פסול או בסל משמע דמספקא לי' אם פסול מדרבנן או בטל מדאורייתא וכ' דהא דבס"ק ס"ג כ' פסול י"ל דראובן שמעון קיל מטוב שם כיון דכ"א שם מובהק בפ"ע ע"כ אף אם הפך סדרן נוטה יותר דה"ל רק פסולא דרבנן והביא ד' הב"א הנ"ל דס"ל דהוי שינוי גמור ובסי' רצ"ו מ"ש בזה ועי' בס' זכרון יעקב סי' ל"ח שכ' נמי דאם היפך השמות פסול אפי' כשהשם הב' הוא לעז והביא ד' הג"פ והתו"ג הנ"ל ועי' בשו"מ ת"ג סי' פ"ו שב' דשלא כהוגן עשו מה שכ' יעקב אשר והוא נק' לתורה אשר יעקב והצריכו גט אחר ולכתוב אשר יעקב והאריך בזה ומוכח מדבריו שם דאף אם נתגרשה אין להקל ועי' בט"ג בדיני ב' שמות שמת"ח ס"ק ו' שהביא ד' הג"פ הנ"ל דמי שנק' מלידה ראובן שמעון וכ' שמעון ראובן פסול וכ' לחלק בין שמות מלידה כו' ובין שמות שמת"ח כו' והאריך בזה ועי' בשם ארי' חאה"ע סי' מ"ו שכ' שנמצא פסול בגט שנכתב ע"ש אבי המגרש ישראל יעקב דמתקרי יעקב ישראל כי כן אמר הבעל שבפי העולם יש קורין אותו כך ואח"כ נתוודע שלא נק' כלל יעקב ישראל רק ישראל יעקב כמו שחותם ועולה לתורה וכ' דלכאורה י"ל דאין בזה תשש לעז דהרואים לא יאמרו דאיש אחר הוא רק מפני שדרך העולם כן הוא להפך השמות כו' וכמ"ש בישוי"ע כו' לכן נכתב כך ישראל יעקב דמתקרי יעקב ישראל ולא יאמרו דאיש אתר הוא והביא ראי' מהתה"ד סי' קל"ח כו' ועוד הביא ראי' מד' התוס' והרא"ש בגיטין ל"ד ב' כו' וכ' דבשם האב דא"צ לכותבו לא מפסל משום שינוי רק משום לעז וכה"ג י"ל דלא יהי' לעז וכ' דאף לד' הג"פ ס"ק צ"ט שכ' דכשמהפכים השמות כו' דפסול טעמו הוא רק משום דהוי שינוי השם דאף שדרך העולם להפך השמות מ"מ באיש זה שהכל קורין אותו כך בלא שינוי אם כ' להיפך הוי שינוי השם אבל בשם האב דאין הפסול משום כינוי כיון דגם אם לא נכתב כשר רק הפסול משום לעז וכה"ג ל א הוי לעז ואפי' הג"פ מודה דכשר וחמה על הישוי"ע דמכשיר משום דדרך העולם להפך השמות דהא באיש זה לא נתהפך השם כשמו כן הוא ואם כ' בגט בהיפך הוי שינוי ופסול ומה בכך שדרך העולם לשנות בשאר שמות אנשים כיון דבאיש זה אין מהפכין ולא נתהפך א"כ הוי שינוי השם ועוד חמה עליו שמכשיר כו' משום דדרך העולם כך אף כי האמת כן הוא זהו רק בפי שאר אנשים אבל איש זה בעצמו ודאי קפיד ואינו משנה שמו כלל ודייק בשמי' בעלי' לתורה ולחתימה וכה"ג הרי הגט הוא לשון הבעל כו' וא"כ כשכ' שמו בהיפוך ממה שקורא א"ע למה יוכשר וגם שם אביו י"ל דאין דרך האדם להפך שמותיו ומה"ט י"ל דפוסל הג"פ בזה אבל בנ"ד שכ' דמתקרי יעקב ישראל דקאי על הקריאה בפי העולם שפיר י"ל דאין קפידא בהיפך השמות דבפי העולם אין מקפידין בזה ולא יהי' ג"כ לעז מזה וכ' דעוד נ' דזה הוי טעות דעבידי למטעי דכיון דרוב העולם מהפכין השמות א"כ הוי סברי דגם באיש זה יש קורין כך ויש קורין כך ובטעות דעבידי למטעי תלי' בכ"מ וי"ל ג"כ דלא הוי לעז דיאמרו דאיש אחר הוא דיותר יתלו בטעות כזה משיתלו לומר דאיש אחר הוא כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה. ועי' בחא"ש סי' ל"א בא' שהי' נק' הירש מנשה כו' וכ' המסדר בגט צבי מנשה המכונה הירש מנשה וכ' דאין נ' כן כו' אלא נ' לכתוב מנשה צבי המכונה הירש מנשה כי היכי דלשתמע דהכינוי הירש קאי אדסמיך לי' דוקא דקי"ל דבעי' שיהי' נכתב הכינוי סמוך לשמו ולא להיפך וא"כ ה"נ אין לכתוב צבי מנשה המכונה הירש מנשה דמשמע דהירש הוי כינוי למנשה כו' לכן היותר נ' לכתוב מנשה צבי המכונה הירש מנשה דאז ליכא שום קפידא דהיותר משמע דקאי אדסמיך לי' ואף שהב"מ והמאיר נתיבים כ' דהיכי דנק' כגון יעקב יוסף וכתב להיפך יוסף. יעקב הוי כמו חצי השם כיון דהוא נק' בשם יעקב תחלה ואח"כ יוסף והוא כ' להיפך וכן בראובן שמעון כו' מ"מ הם מיירי שהשמות הוא בלי כינוי כלל רק נק' בלשה"ק לבד כשמו בזה יש לחוש דהוי כינוי השם כיון שנכתב לא כמו שנק' בפ"כ אבל הכא שיש לו כינוי ובלשון העולם אינו נק' כלל צבי מנשה רק הירש מנשה רק שאנן בעי' לכתוב לכל שם כינוי לשה"ק שלו לכך הוכרח לכתוב גם צבי אבל לפ"ז אין קפידא עכ"פ אם כותבים מנשה צבי ואין לחוש להקדמת שם השני כיון שכותבים אח"כ המכונה הירש מנשה א"כ כותבים כפי מה שנק' בלשון העולם א"כ ליכא למיחש לשינוי בהקדמה שהרי בלשון העולם לא נק' צבי מנשה רק הירש מנשה כו' ואח"כ כ' דעוד נ' דאפשר לכתוב כך גבי צבי דמתקרי הירש מנשה כו' ואז ג"כ אין חשש דאף שבמאיר נתיבים כ' דאין לכתוב כן היינו בלשון המכונה דלשון מכונה ל"ש על לש"ק דאז משמע שרק מכונה כך אבל אינו נק' כן אבל אם כ' דמתקרי א"ש דאז מבואר שנק' בשם מנשה ואף דבלשון לעז ל"ש דמתקרי כבר כ' הב"ש דכונת הרמ"א רק דמכונה ל"ש בלה"ק אבל לשון דמתקרי שייך שפיר בלשון חול כיון דעכ"פ נק' כן וכשר אם כ' דמתקרי ואף להסוברים דלא כותי' היינו אם כ' שם החול לבד וכ' עליו דמתקרי אבל אם מצרפו לשה"ק וכותב שניהם יחד וכותב עליהם דמתקרי נ' דכשר כיון דבאמת נק' כן בשניהם ומידע ידעי דמתקרי נכתב בשביל לה"ק ושינוי לא הוי דעכ"פ נק' בשם החול ג"כ לכך נ' לכתוב צבי דמתקרי הירש מנשה ואז אין חשש והביא דברי הנו"ב כו' שכ' דבכה"ג יש לכתוב דמתקרי אך הוא חולק על הב"ש כו' עכ"ד ועי' בד"ח בשער התשובות שהשיג על מ"ש דיש לכתוב מנשה צבי המכונה הירש מנשה ואין חוששין בהיפך שה"ק כו' וכ' עליו דאם כתב כן קרוב להיות הגט בטל מה"ת דלפ"מ דמבואר בג"פ ועוד גדולי הספרדים דאם נק' ראובן שמעון וכ' שמעון ראובן דהגט בטל דהוי שם אחר וא"כ ל"מ מ"ש הכינוי הירש מנשה דלפעמים נק' לס"ת מנשה הירש ובכינוי מקדים הירש למנשה לכן יאמרו דזה אחר הוא ובגט צריך לכתוב לשון ברור שבקריאה יהי' ניכר המגרש והמתגרשת כמבואר בתה"ד גבי הא' במקום חי"ת כו' ובשביל החשש שיאמרו דהכינוי קאי על מנשה לחוד בשביל זה שהוא לא נזכר רק באחרונה לדעת הנו"ב שפיר דמי עכ"ד והיינו כד' התו"ג והב"א והצ"צ והזכרון יעקב והשו"מ הנ"ל ומד' השם ארי' הנ"ל משמע דלא כהד"ח אלא כהחא"ש הנ"ל ועי' בס' ברכת רצ"ה סי' ט' בענין איש אחד שגירש את אשתו בשם אביגדור יהושע כי כן הי' מוחזק בשם במקום הכינוי כו' וחתם עצמו בשם זה כו' ועתה הבעל מערער ששמו הוא יהושע אביגדור וכן עולה לתורה בעירו ונק' בפ"כ אביגדור לבד כו' והביא ד' הג"פ הנ"ל דמי שנק' ראובן שמעון כו' וכ' שמעון ראובן הגט פסול כו' או בטל ואחרים ס"ל דאם היפך השמות פסול ולא בטל והשואל הביא ד' הישוי"ע שמכשיר בפשיטות בזה וכ' די"ל דאין פסול זה ברור. ולדעתי לא גרע זה מהחליף שם העיקר בשם הטפל שכ' שם הטפל ועל שם העיקר כ' דמתקרי דפסקי' בסעי' ב' דכשר ולא חשבי' שינוי דמ"מ השמות כתובים בגט כשר ולא חשיב ששינוי ולמה יגרע זה שהחליף כו' והביא ראי' דהחליף שמותיו וכ' האחרון ראשון לא חשיב שינוי מגיטין פ"ז ב' גיטין שכתבן זה בצד זה כו' והאריך בזה ואח"כ הביא ראי' מסדר הגט סי' י"ט והאריך הרבה בזה וסיים דמהלין טעמי' נ' להתיר להאשה המגורשת בגט זה כו' עכ"ד יעוש"ה. והיינו כד' השם ארי' הנ"ל ועי"ש עוד בחא"ש שהביא ד' הישוי"ע הנ"ל שכ' גבי שם משה ליב שראוי לכתוב משה יהודה המכונה משה ליב וכ' הטעם דאין לכתוב המכונה ליב דיש לחוש דקאי על שניהם ומ"ש דקאי אדסמיך לי' הביא ראי' מפ"ק דיומא דקא' אינו יודע אם רסן עיר הגדולה ולא פשיט דקאי אדסמיך לי' כו' השיג עליו וכ' דמהא ליכא ראי' כלל דודאי לשון תורה לחוד ולשון ב"א לחוד ובלשון תורה נמצא כמה פעמים שאחז"ל ה"ז מקרא הפוך ופעמים אמרו סרס המקרא ודרשהו אבל בלשון ב"א ודאי דרכו של אדם לסדר לשונו על נכון כו' והאריך בזה וכ' דהעיקר כהב"ש לכתוב משה יהודה המכונה ליב ואח"כ הביא דברי הנו"ב הנ"ל שהשיג על הב"ש שכ' דהמכונה קאי על השם וכ' דקאי על האדם כו' והאריך בד' הנו"ב וכתב לבסוף דהעיקר דהמכונה קאי על השם ודאי וצדקו ד'. הב"ש בזה דיש לכתוב משה יהודה המכונה ליב עכ"ד ועי"ש עוד בסי' ל"ז מ"ש להשיג ע"ד הישוי"ע הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה וכבר כתבתי לעיל דלדינא העיקר לכתוב לכתחלה משה יהודה דמתקרי משה ליב וכהנו"ב והט"ג והנוב"ש הנ"ל אבל בדיעבד אם כ' משה יהודה המכונה ליב ג"כ כשר וכמ"ש הט"ג בלק"ש סי' ו':

יב בשם ארי' סי' צ"ח כ' בענין שם אלטר בגט אם לכתוב המכונה או דמתקרי דדעת השואל נוטה לכתוב דמתקרי ומשמע מדבריו דאף אם שם הראשון הוא שה"ק דראוי לכתוב המכונה בשם לעז מ"מ בשם אלטר יכתוב דמתקרי והוא השיג עליו וכ' דאם שם הראשון היא שה"ק בודאי ראוי לכתוב המכונה אלטר רק היכא דשם הא' הוא שם לעז אז יש לכתוב דמתקרי אלטר כמו בכל ב' שמות של לעז ושמות אלטר ובאבא המה אצלי כמו שאר שמות של לעז והביא ד' הג"פ ס"ק פ"ד לענין בן הבכור כו' דמוכח מדבריו דכותבין בכה"ג המכונה בשמות כאלו וה"ה בשם זקן וזקנה כו' יש לכתוב המכונה וכ"כ עוד בע"נ הובא בט"ג אות ג' ס"ק כ' בשם גלידי שכיח אצל הספרדיים והוא שם כינוי בעלמא לגעגוע וקובעין אותו שם עד שאין קורין אותו רק בשם זה ולא בשם העצם כו' בכה"ג כותבין עיקר השם תחלה ואח"כ כותבין המכונה גליבי מבואר דכה כותבין המכונה וה"ה לכינוים אלו אלטר כו' דכותבין המכונה וגם נראה דשם אלטר דמי ממש לשם מרים וקרו לה מעזיא כו' ועי' ג"פ ס"ק צ"א כו' דאינו רק שם קטנות כו' ואפילו כשהכינוי הוא לה"ק דעתו לכתוב המכונה כיון דלאו שם הוא וכן בב' שמות של לעז דכותבין דמתקרי מ"מ בשבתולה כ' לכתוב המכונה, א"כ כ"ש כששמו שה"ק והכינוי בלעז אלטר דבודאי כותבים המכונה ולא עדיף משאר שם לעז נגד שה"ק דכותבים המכונה ומכ"ש בזה אשר לא מן השם הוא זה והביא ד' החא"ש סי' קס"ה שכ' לכתוב דמתקרי אלטר אבל בסי' מ"ז כ' להיפך דיש לכתוב המכונה ולא דמתקרי ובסי' פ"ב חזר וכ' לכתוב דמתקרי ודבריו שם אינם מוכרחים לכן כ' בעצמו פעם כך ופעם כך כו' וכ' דמצד הסברא נ' דשמות אלו אלטר ואלטא הם עיקר כיון דהכל קורין אותם רק בשם זה א"כ נקבע להם שם זה דעיקר הוא הקריאה בפי העולם כדאיתא כו' רובא מרים ופורתא שרה ונהי דשם העריסה לא קרי נשתקע דהכל יודעים דיש לו שם אחר ולכן כותבין גם שם העריסה אבל עכ"פ שם אלטר הוא העיקר לכן הי' ראוי לכתוב דמתקרי דהוי שם העיקר כו' ולפ"ז יש מקום לחלק בין איש לאשה דבאיש שיש קריאה לתורה בצירוף שם העריסה בעיקר שמו לא הוי שם החניכה אלטר עיקר השם אבל לא כן באשה דשם העריסה שכבר נשתקע הוי שם אלטר עיקר השם וראוי לכתוב דמתקרי אבל לפ"ז הי' להקדים שם אלטר ובאבא לשם העריסה כדין שם העיקר דמקדימים לשם הטפל ולכתוב על שם העריסה דמתקרי כו' אבל גם זה לא טוב לעשות משם אלטר שם העיקר ולכותבו בראשונה כי מבואר בג"פ ובט"ג שכותבין על כינוים אלו המכונה ומקדימים שם העריסה כו' לכן אם שם העצם הוא שם עברי כמו אברהם ושרה יש לכתוב המכונה אלטר זאלטא כמו שם לעז אמנם אם שם העצם ג"כ שם לעז כמו גיטל פעריל נ' דיש לכתוב דמתקריא אלטא כמו דקי"ל בכל ב' שמות של לעז דכותבין דמתקרי דעכ"פ לא גרע משם לעז כיון דאיכא סברות לכאן ולכאן בשם אלטר לכן הדרינן לכללא דבשם לעז כנד שם עברי כותבין המכונה וב' שמות של לעז כותבין דמתקרי כו' מ"מ יותר נ' לכתוב בזה דהוי ב' שמות לעז דמתקרי מ"מ מאן דעביד לכתוב המכונה גם בשם לעז נמי לא משתבש והוא כדעת הרח"ש גבי שבתולה כו' רק דעתי נוטה דמתקרי עדיף וכן דעתי נוטה בב' שמות של לעז כו' עכ"ד יעוש"ה ובסי' קט"ו כ' בענין הגט שהיא נק' בפ"כ באבא ומעריסה ניתן לה שם פרידא ריזיא וחלתה וניתן לה שם חי' כו' וכ' המסדר פרידא ריזיא המכונה באבא דשם העריסה לא חשיב נשתקע שהכל יודעים שאין זה עיקר השם רק שמסתפק אולי הי' צריך לכתוב גם שם חולי וכ' דזה אמת דכל כה"ג דאין זה שם כמו כו' או אלטר או באבא כותבין שם העריסה דלא תשיב נשתקע דהכל יודעין שאין זה שם העיקר ושיש לו שם העריסה כו' ולפ"ז י"ל דזה דוקא בשם עריסה כו' אבל כשנשתנה שמה מחמת חולי בזה ל"ש לומר שהכל יודעין שיש לה שם חולי א"כ שפיר חשיב נשתקע כה"ג לכן נ' דבכה"ג אין לכתוב רק שם העריסה כו' רק דמ"ש המסדר פרידא ריזיא המכונה באבא יש לפקפק דהא בב' שמות של לעז כותבין דמתקרי ולא המכונה כו' כי אולי י"ל כיון דאין זה עיקר השם לכן אף בשמות לעז יש לכתוב יותר המכונה באבא כיון דהוי רק שם כינוי ולא דמתקרי והביא ראי' מד' הג"פ ס"ק ס"ד בשם הרח"ש כו' דאע"ג דב' השמות הם שמות לעז יש לכתוב המכונה וכ"כ שם בס"ק צ"א גבי כינוי האיש שנק' בכור או כשר דכיון דהוי רק שם כינוי ולא שם העצם כותבים המכונה והביא ד' החא"ש דבסי' מ"ז כ' לכתוב המכונה אלטא ובסי' פ"ב ובסי' קס"ה כ' לכתוב דמתקרי אלטר ובסי' ק"א כ' נמי לכתוב המכונה אלטר והאריך בזה וכ' לכן אין לסמוך עליו בזה ועוד הביא סתירה בדבריו כי בסי' מ"ז כ' לכתוב עיקר השם והמכונה אלטר ובסי' ס"ז ז' דאין לכתוב כלל את שם העריסה רק שם אלטר לבד ועכ"פ אתרי שכבר נכתב המכונה אין לערער ע"ז עכ"ד ובסי' ס"ב כ' ע"ד הגט באשה ששמה וויכנא לאה וכן נכתב בכתובה ובתנאים והיא מכונה בפ"כ רק בשם באבא וכ' המסדר רק שם באבא ולא כ' עיקר שמה והביא ד' השואל בזה לומר דהגט פסול דהוי שם טפל כו' והמסדר טעה בתרתי חדא דחשיב עיקר שמה לנשתקע ועוד שתשב שם באבא הוי כחניכא שהכל קורין ועוד דשמות אלטא ובאבא כו' אינו שם כינוי כלל רק שרוצים להעלים שם העיקר ולא הוי שם רק סימן בעלמא לברכה והוי כלא הזכיר שמה בגט כו' וכ' עליו הנה המסדר ודאי לא יפה עשה אשר כ' רק שם באבא ולא כ' עיקר השם דמבואר להדיא בכה"ג בשמות באלי כו' כיון שהכל יודעים שאין זה שם העצם א"כ שם העצם לא חשיב נשתקע כו' וכן אנו נוהגים בשם באבא אלטר אלטא לכתוב שם העיקר ועל הכינוים האלה אנו כותבים דמתקרי המכונה לפי הענין וכן הוא המנהג בכל בתי דינים כו' והאריך בזה וכ' אח"כ מה שהפריז כת"ר לומר דשמות אלו באבא אלטר אלטא אף אם כבר ניתן הגט הוא פסול אם כ' רק שמות אלו אף שהכל קורין אותם משום דהוי שם טפל בזה נטה מדרך האמת דכיון שנק' כן בפ"כ א"כ הוי חניכא שהכל קורין ושם טפל גופי' אם הכל קורין אותו כן בודאי הוי חניכא שהכל קורין וכשר ואף שכ' האחרונים לכתוב על שמות כאלו כמו באלי כו' המכונה וגם א"צ לכותבם כלל ז"א רק לענין עיקר השם ע"ז כ' דעיקר השם במקומו וזה הוי רק כחניכות בעלמא וכן הדין בכל החנכות ועכ"ז מכשירין כשהכל קורין בחניכא זאת אבל לומר דשמות כאלו לא חשיבי אף כחניכות בעלמא זה אינו מתקבל על הדעת ומה לי חניכות אלו או שאר חניכות כו' ובאמת מאן דעביד הכי ג"כ לא משתבש כי זה ברור דהוי כחניכא שהכל קורין כו' ואפשר דהכי עדיף טפי דבזה אנו יוצאים מחשש הנשתקע דהוא פסול גדול כו' ועכ"פ זה ודאי דבר שאינו עולה על הדעת לפסול הגט שנכתב בו רק שם באבא שהכל קורין אותה כו' וסיים ולכן גט זה שכבר ניתן הוא כשר בלא שום פקפוק ותנשא בו לכתחלה כדין כ' חניכתו וחניכתה עכ"ד ובסי' ס"ג מ"ש והאריך בזה יעוש"ה וע' בס' דברי יעקב סי' ט"ו שכ' לבאר בענין שמות של געגועין כמו שם אלטר אלטא באבא כו' אי כשר באלו לכתוב רק השם געגועין שהכל קורין בו או לכתוב רק שם העריסה או לכתוב שניהם ואיזו מהן יקדים והביא ד' השו"מ ח"א סי' ק"ג שדעת הרב מצאנז לכתוב ב' גיטין כו' והשו"מ חולק עליו כו' ודעתו לכתוב שם העריסה אף שנשתקע לגמרי לעיקר השם ושם אלטר בלשון המכונה ולא דמתקרי כו' והביא עוד ד' השו"מ סי' ק"ה שכ' כו' דיש לכתוב אלטר דמתקרי דוד אלי' ותמה עליו דאיך הורה להקדים שם אלטר עשותו עיקר שהרי לדעתו אף אם לא הי' חותם ועולה בשם העריסה אמר להקדים השם העריסה כו' כ"ש בהאי דסי' ק"ה וכ' דט"ס הוא בסי' ק"ה וצ"ל להיפך לכתוב דוד אלי' דמתקרי אלטר והביא עוד ד' השו"מ סי' נ"ה שהביא ד' השואל כל שדברו בשמות געגועין כו' שלא לכתוב רק השם געגועין שהכל קורין בו דתשבו כשם מחמת חולי והוא השיב לו דאין זה דומה לשם מחמת חולי ואדרבה כיון שהכל יודעין שיש לזה שם עריסה אין לכותבו לבד וכשר בדיעבד בכנה"ג רק בנכתב רק שם של העריסה הנשתקע והביא תשובת דבר הלכה סי' נ"ג שהביא בשם הגאון מהר"ם טאביש מיאס שפ' שלא לכתוב שם אלטר או אלטא בגט כלל והוא חולק עליו ודעתו לכותבו לכינוי ובלא נודע שם העריסה די לכתוב שם אלטר לבד והיינו כהשו"מ הנ"ל והביא ד' מהר"ם לובלין סי' ק"ב בשם קורק דזה ג"כ כשם אלטר שדעתי לכותבו לכינוי וכ"כ בע"נ בשם מורינו ומורינא כו' וגם הביא ד' החא"ש סי' מ"ז דכ' דבשמות געגועין לא חשיב שם העריסה נשתקע לפי שהכל יודעין שיש לאיש זה שם עריסה שאינו נק' בו ויש לכתוב שם העריסה לעיקר השם ושם אלטר דמכונה אלא דבדיעבד אם לא נכתב רק השם געגועין כשר כחניכה שהכל קורין בו ובסי' פ"ב ובסי' קס"ה ובסי' ק"א האריך בזה הרבה לכאן ולכאן והביא ד' תשו' חיים שאל ח"א סי' ל"ח כו' והאריך הרבה בזה וכ' לבסוף דנ' בירורין של דברים דלכתחלה יש לכתוב אנת אנתתי פ' דמתקריא אלטא והשו"מ סותר ד"ט פעמים כי פעם כ' לכתוב המכונה ופעם כ' לכתוב דמתקריא וגם החא"ש פוסח על שתי הסעיפים אם לכתוב המכונה או דמתקריא ועי' מאמר מרדכי סי' י"ג ובחסד לאברהם סי' ל"ז ובמלחמת ארי' סי' י"ד וביאיר נתיב סי' כ"ב כו' אבל כיון דקי"ל דבדיעבד אם כ' דמתקרי במקום שראוי לכתוב המכונה ג"כ כשר כמ"ש הב"ש סי' קכ"ט ולזה ראוי' לכתוב כאן שם העריסה לעיקר ולכתוב השם געגועין דמתקרי ויש תשובה מהגאב"ד דלבוב דבכה"ג שנכתב השם העריסה גם בתנאים ובכתובה אם לא כ' רק השם געגוע אף אם כבר נותן הגט אם אינו מקום טיגון ושעה"ד יש ליתן גט אחר והיכא שלא כ' רק השם העריסה בזה בזה ג"כ נ' דצריך ליתן גט אחר כיון דבגיטין אנו בעי' שנדע מהגט מי המגרש והמתגרשת וזה אין לדעת מהשם עריסה זולת בנכתב שם העריסה גם בתנאים וכתובה ועלי' לתורה בזה אפשר להקל אם לא נקל לתת גט אחר והיכא שהקדימו השם של געגועין וכ' על עיקר השם מעריסה בלשון דמתקריא אם נקל לתת גט אחר יש ליתן גט אחר ואם לאו כיון שנכתבו שניהם יש להכשירם בדיעבד כו' עכ"ד יעוש"ה. ועי' בברכת רצ"ה סי' ס"ז שכ' בשם אלטר מאן דכ' דמתקרי ומאן דכ' המכונה לא משתבש ובנ"ד טוב יותר לכתוב דמתקרי כיון שיש ב' ש"ק יהושע מרדכי ואי קאי על השם לא נדע על איזה כו' וטוב יותר לכתוב דמתקרי אלטר והביא בשם הגאון ר' משה טוביש שכ' שלא לכתוב כלל שם אלטר וכ' אך אנו נוהגין לכתוב גם השם אלטר עכ"ד ועי' בחא"ש סי' קפ"ח במסדר א' שכ' שם באבא בלי אל"ף אחר ב' ראשונה וכ' עליו דזה טעות דודאי קרוב יותר להיות נק' בקמ"ץ כמו בבא בן בוטא עכ"ד. וכעת ראיתי בד"ח בשער התשו' שכ' ע"ד החא"ש סי' מ"ז שכ' דדבריו סתרי אהדדי והביא תשו' מהרח"ש גבי קנפראדה דשם זה אינו כמו שם עצם וכמעט דומה לתואר ולא לשם לכן צריך לכתוב עליו המכונה קנפראדה וקנפראדה הוא כמו לדידן אלטר וכ"כ בהדיא בע"נ קנפראדה כו' ויש מי שמתו לו בניו וכשנולד לו בן אחר באות השכינות וקונים אותו כדי שיחי' לכך קראו לו קנפראדה כלומר קנוי וכ' הרא"ש כותבין המכונה קנפראדה ואין כותבין דמתקרי כיון דשם קנפראדה אינו שם העצם עכ"ל ולכן גם באלטר או באלטא כותבין פ' המכונה אלטר או אלעא עכ"ד וכ"כ בסי' ק"א שם:

יג שם אליקים הוא ביו"ד אחר הקו"ף. כן מבואר בב"ש אות א' איך אם נק' בפ"כ אליקום וגם לס"ת נק' כן במלאפו"ם וגם חתימתו ג"כ בוא"ו אליקום בזה נ' דיש לכתוב בוא"ו וכ"כ בס' זכרון יעקב סי' מ"ב דכיון שחותם עצמו בוא"ו דמי ליהודה שחתם עצמו באל"ף שהרבה פוס' הסכימו שיכתוב באל"ף לבסוף וכ' דאפי' להחולקים שם כיון דשם אין שינוי במבטא משא"כ כאן דיו"ד נרגש במבטא אם נכתוב ביו"ד כ"ע מודים בזה דיש לכתוב בוא"ו ולא ביו"ד וכן משמע בב"ש גבי באלי שהחולקים לא יחלקו רק היכא שאין שינוי במבטא משא"כ כאן דיש שינוי במבטא כי כ' בסופו כי ליכא שינוי במבטא וכן מד' הנו"ב מ"ת סי' קכ"ד גבי טאלצא טאלצי כו' ובסי' ק"כ שם בשם יששכר באם שחותם עצמו בחד שי"ן אין לכתוב ב"ש עכ"ד:

יד שם ארעלא כ' בחא"ש סי' ק"ח דהיכא דנק' בפ"כ ארולה בקמ"ץ צריך לכתוב ארולה בוא"ו אחר הרי"ש וה"א אחר הלמ"ד כו' והאריך בזה יעוש"ה. אך בצ"צ חאה"ע סי' ר"ה ובנחלת דוד סי' ל"א כ' ארעלא בעי"ן אחר הרי"ש ובאל"ף אחר הלמ"ד:

טו בחא"ש סי' ק"צ בגט שנכתב שם המגרש אברהם בן זוסיא ועתה האב של המגרש מערער שעולה לתורה בשם אברהם זאב וכך היא חתימתו ועל עלי' לתורה אין לו שום בירור ואדרבה השו"ב או' שעולה לתורה בשם אברהם לבד וכל העולם קורין לו רק אברהם וכ' לא מבעיא אם אין כאן בירור על עלי' לתורה ומה גם שהשו"ב או' להיפך ואף אם לא הי' או' להיפך עכ"פ אין שום בירור שעלה גם בשם זאב א"כ אין האב והבעל נאמנים ואף לא ט"א רק עפ"י ב' עדים כשרים וכל דלא הוי עפ"י ב' עדים אין לנו שום חשש רק מן החתימה וכיון דעלי' לתורה וקריאת העולם שוה הוי החתימה רק מיעוטא ודאי דכשר בדיעבד רק אף אם הי' עדים על עלי' לתורה מ"מ כשר במקום עיגון חדא דהוי שם שהכל קורין בו וכשר במקום עיגון ועוד יותר כיון דנק' לתורה וחותם בשניהם דוקא אבל בשם זאב לבדו לא נק' בשום פעם וא"כ הוי אברהם וזאב כשם א' וכשכותב אברהם לבדו הוי כקיצה"ש דכשר וכמ"ש בט"ג בשם תשו' מהראנ"ח ולכך כשר הגט והיא מותרת להנשא כו' עכ"ד והנה מ"ש דאף ע"א א"נ ובאמת הביא הב"ש ס"ק כ' בשם מהרא"י דאם ע"א מעיד על שינה שם אביו דנאמן אך התו"ג בחידושים ס"ק י"ח כ' דמהרא"י מיירי קודם הנתינה דאין זה דבר שבערוה אבל גט שהוא ביד האשה כבר אין עא"נ לפוסלו עכ"ד ועי' בנודע בשערים מ"ש דמהרא"י מיירי היכא דידעי' דנכתב הגט על פיו כו' והיום הוא מערער וגם ע"א מעיד כדבריו יכול לחזור כו' עכ"ד והכא מיירי דלא נכתב הגט על פיו ועתה האב מערער שפיר כ' החא"ש הנ"ל דאין ע"א נאמן ועי' בתשובות בית אפרים חאה"ע סי' צ"ה ובנוב"ש ח"ב באה"ע סי' נ"ז נ"ט ובברית יעקב חאה"ע סי' נ"ז מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:

טז בחא"ש סי' קנ"ה באיש א' ששמו הוי אורי ליב ונכתב בגט שם עירא בעי"ן ובאל"ף בסוף ע"ש עירא היאירי וכ' דגט זה פסול כו' דהנה במדינתנו לא שכיח כלל שם עירא וכל הנק' אורי הוא על שם מ"ש בתורה ובכ"מ אזלי' בתר רובא ומכ"ש בזה דאפי' מיעוטא ליכא כו' והאריך בזה ופ' דהגט פסול אפי' בדיעבד דהוי שינוי בלשון כו' אפי' במקום עיגון עכ"ד יעוש"ה ועי' בד"ח בשער התשו' שכ' עליו דלכאורה יש להכשיר כיון דעי"ן ואל"ף מאותיות המתחלפות אך כיון דהם מב' שמות ממש בודאי הגט בטל כמבואר בתה"ד עכ"ד:

יז במחא"ש סי' ע"ג באיש ששמו אברהם צבי ונק' בפ"כ אברהם הירש כו' והאריך בד' הב"ש והנו"ב מהדו"ת חאה"ע סי' קי"ט וכ' דלכתחלה ראוי לכתוב אברהם צבי דמתקרי אברהם הירש כהנו"ב מיהו אם כ' המכונה הירש כהב"ש כשר בדיעבד כו' יעוש"ה וכבר הארכתי בזה לעיל סי' י"ב והעלתי דיש לכתוב לכתחלה אברהם צבי דמתקרי אברהם הירש וכהנו"ב יעוש"ה ועי' בחוט המשולש בתשו' הגאון ר' אליעזר יצחק הי' י"ח באיש א' ששמו אליעזר זאב ושם וואלף נשתקע ולא נק' מעולם בשם וואלף וכ' דצריך לכתוב אליעזר זאב דמתקרי אליעזר וכן דעת האחרונים והט"ג בלק"ש ועוד כ' בשם אבי המגרש לכתוב ארי' צבי המכונה הירש משום דנשתקע שם ליב לגמרי ואף שכ' הט"ג שם ס"ק ז' דלחוש לדעת הב"ש יש לכתוב הירש דמתקרי ארי' צבי הן מנהגינו פה תמיד כדעת הנו"ב ובפרט שאין בזה חשש אף לדעת הב"ש כו' עכ"ד יעוש"ה:

יח בחא"ש סי' קנ"ז במי שעולה לתורה בשם אהרן ירוחם ובפ"כ נק' ארון פישל כו' וכ' דצריך לכתוב דמתקרי ארון פישל דבלשון דמתקרי צריך להיות נכתב בלשון דמתקרי חמש והביא ד' הט"ג גבי סעדי' ונק' שעי' שכ' נמי כן דצריך לכתוב דמתקרי כמו שנק' וכ' ולא מבעי' בשם ארון או שעי' דהוי כשם אתר ויתכן להיות אדם נק' כן בשם זה לבד דצריך לכתוב כמו שנק' אף גם בשם יצחק איצק דאף דבלא מתקרי יכתבו יצחק ולא איצק כיון דאיצק הוי רק קיצה"ש מיצחק מ"מ אם צריך לכתוב דמתקרי מחמת שיש לו עוד שם אתר אז גבי מתקרי יכתוב איצק ולא יצחק דבלשון דמתקרי ל"ש רק כמו דנק' ממש בלשונו בלא שינוי עכ"ד. ועי' לעיל סי' ט' מ"ש בזה יעוש"ה:

עוד כ' שם במי שעולה לתורה ארי' ליב ופ"כ נק' רק ליב כו' והביא ד' הט"נ גבי אליעזר ליפא כו' וד' הב"ש והנו"ב והב"מ והאריך בזה. וכ' דיותר טוב בכה"ג לכתוב ליב דמתקרי ארי' ליב דבזה ליכא שום חשש פסול ואם לא ירצו לכתוב כן עכ"פ יכתבו ארי' ליב המכונה ליב ולא דמתקרי ליב כו' עכ"ד יעוש"ה. ולפ"ד השם ארי' סי' קט"ו הבאתי דבריו לעיל סי' ז' יש לכתוב לכתחלה ארי' ליב דמתקרי ליב ועי' עוד בש"א סי' ס"א שכ' דמעשה בא לידו במי שהי' נק' לתורה ובחתימה יקותיאל זוסמאן ובפ"כ נק' זוסיא וכ' דלפ"ד הט"ג הי' צריך לכתוב המכונה זוסיא ולא דמתקרי דבשם זוסיא אינו חותם ואינו טולה לתורה ול"ש טעמו משום דחשוב עיקר השם אבל לפמ"ש כיון דיש שם לעז ושה"ק א"כ מאי חזית דאזלת בתר שה"ק לכתוב המכונה זיל בתר שם הלעז דכותבים דמתקרי בב' שמות של לעז וכיון דבכ"ח דיש ספק כותבים דמתקרי לכן גם בזה יש לכתוב דמתקרי וזה גופי' י"ל דהוי טעמו של הח"ס גבי אליעזר ליפא שכ' דמתקרי ליפא כו' עכ"ד. ולפ"ד אלו נמי בנ"ד יש לכתוב ארי' ליב דמתקרי ליב וכ"נ עיקר לדינא דיש לכתוב לכתחלה ארי' ליב דמתקרי ליב:

יט בקונטרס השמות סי' מ"ו מי שעולה לתורה ארי' ובפ"כ נק' ליבלא וחותם א"ע ליב יש לכתוב ארי' המכונה ליב וא"צ לכתוב ליבלא שנק' לגעגועים עכ"ד. וזה פשוט דאין שייך כאן לומר דהעלי' והחתימה סתרי אהדדי שהקריאה בפ"כ מכריע וכמ"ש הג"פ והט"ג בכ"מ משום שידוע דשם אחד הוא רק שזה קודש וזה חול ולא סתרי כלל וכ"כ בחידושים שם אות מ"ו והביא ד' הט"ג בלק"ש אות כ"ז בימי ששמו יהושע בעלי' לתורה ובפ"כ פאלק אף שחותם ג"כ פאלק מ"מ יש להקדים שם המובהק שעולה בו לתורה ולכתוב יהושע המכונה פאלק ועוד כ' שם דא"צ לכתוב ב' הכינוים כו' וא"כ בנד"ז דחותם א"ע ליב א"צ לכתוב שם הגעגוע ליבלא כו' והאריך בזה. ובסי' מ"ז כ' במי שעולה לתורה בשם ארי' וחותם בשם זה לבד ובפ"כ נק' ליבלא יש לכתוב ארי' המכונה ליבלא באל"ף בסוף ויש מקומות שהמבטא שלהם בחיר"ק הבי"ת יש לכתוב ליבילא אף שהי' מעריסה שמו ליב ואח"כ לגעגועים נק' כשם ליבלא מ"מ צריך לכתוב כמו שנק' ואם חותם ביו"ד בסוף ליבלי ליבילי יש לכתוב כן ונ' דאם אירע כן באבי המגרש או המגורשת יש לכתוב רק ארי' או יהודא המכונה ליב עכ"ד. ועי' בחידושים שם אות מ"ז מ"ש בזה. והביא ד' הנו"ב חאה"ע סי' קי"ח במי ששם אבי המגרש הוא מרדכי והכינוי שלו גומפיל כו' והי' רגילין לקרותו גומפלי אפי' בפניו כו' וכ' כיון שבשם קטנות הזה יש לו כמה ספי' והוא רק בשם אבי המגרש לא יזכיר שם קטנות כלל ויכתוב רק בן מרדכי המכונה גומפיל כו' וה"ה בזה כו' והאריך בזה יעוש"ה:

תוכן העניינים

יד אליעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה