יד אליעזר חלק ב· רבי אליעזר ניצברג
הקדמה
חסדי ה' אזכיר תהלות ה' וכעל כל טוב אשר גמלנו וברוב חסדיו הפליא עמדי וזכני לישב באהלה של תורה מעודי ועד היום הזה ולחדש חידושי תורה הראוין לאומרן ואמרו חז"ל אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה לכן הנני נותן הודאה על חלקי לשעבר אשר שם אותי מיושבי בית המדרש ומבקש על להבא שבתי בבית ה' כל ימי חיי ועי' במהרש"א בח"א ב"ב י' ב' שפי' על מאמר חז"ל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו על מי שכותב ספרים בידו ולכך נקראו ת"ח סופרי ואני מעלה כעת על מזבח הדפוס יד אליעזר חלק שני מהלכות מאכלי עכו"ם עד גמירא וקונטרס השמות על הלכות גיטין ואקוה כי כל המעיין בספרי ויהגה בעינים טהורות ימצא ויראה בו כמה דברים טובים ויהי' לו תועלת גדול מספרי בכמה ענינים ובפרט לבעלי הוראות. ועתה אודה ה' בכל לבב אשר הגדיל עמדי והחייני וקיימני לזמן הזה ואני תפלה לאל חי יה"ר שיתקבלו דברי בעיני חכמי הדור והנני נותן הודאה לעבר ומתפלל על להבא אנא ה' כאשר עזרתני עד כה ברחמים הרבים כן בל תעזבני לעד ותחזקני ותאמצני בחסדך העצומים להבין ולהשכיל וללמוד וללמד ולזכות בכתר תוה"ק בשלימות כדכתיב כי היא חייך ואורך ימיך והם חיי כולם והש"י יאריך ימי ויתן לי הרוחה ויזכני להדפיס עוד החידושים שחדשתי ומה שאחדש עוד אי"ה ויתן לי מהלכים בין עמודי התורה ולא אכשל ח"ו בדבר הלכה ואזכה לישב בארבע אמות של הלכה הליכות עולם ונזכה כלנו לאור חיי הנצחי ולעבדו ביראה ובטהרה וכדכתיב יראת ה' טהורה עומדת לעד וכן נזכה לשמוח בתה"ק ובמצותי' לעולם ועד צדקותינו תעמוד לעד ודבר ה' לא ימושו מפינו ומפי זרעינו ומפי זרע זרעינו אמן כי"ר. א"ד המצפה לישועה
אליעזר במאאמו"ר מ' דוד יהודה ז"ל מפרוזינא החובק"ק קאוולא.
אכתוב כאו חד"ת מחותני הגאון הגדול המפורסם בתורתו ובצדקתו מ' יצחק צבי ז"ל שהי' אב"ד דק"ק אמסטיבווי ובק"ק לונא ובק"ק יאושינאווקא ובק"ק סעמייטיץ ושם מנוחתו כבוד.
ביו"ד סי' רט"ז סעי' א' אסור בחילופיהם כו' וכ' הט"ז ס"ק ב' בשם הרא"ש דאפי' חילופי חילופיהן אסור כו ותמה על הב"י שרא ראה הך דהרא"ש ובנקוה"כ כ' ששגג בזה דהאיך אפ"ל דח"ח אסורין הא בש"ס פ' השותפין מ"ז ב' מוכח להדיא דשרי וס"ס הוא ברא"ש כו' אבל ראיתי בריטב"א על נדרים נ"ז א' ד"ה קונם שכ' וז"ל אבל בדבר שאין זרעו כלה אינהו גופי' חשיבי ואפי' גידולי גידולין אסורין וכן ברישא דאסרינהו בהנאה אפי' גידולי גידולין בדבר שזרעו כלה אסירי דומיא דחילופיהן דאינהו וכל דאתי מחמתי' מיתסרי עלי' כי היכי דלא לתהני עכ"ל הוי דס"ל דהכא כיון דאסרינהו בהנאה אסור חליפי חליפין וגידולי גידולין אפי' בדבר שזרעו כלה ומ"ש הנקוה"כ שזה נגד הש"ס נדרים מ"ז כונתו להא דבעי למפשט התם מדתנן מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ודחי ה"נ לכתחילה הוא דלא ואי עבד עבד ואיך מותרת לו אשתו ע"כ משום דהויא חליפי חליפין וכ"כ הרא"ש פ' האיש מקדש אבל יש לדחות כמ"ש התו"ס בחולין ד' ב' ד"ה מותר מיד שכ' וז"ל ומיהו אע"ג דבשאר חליפין אסור באשה שרי משום פרי' ורבי' א"נ לא אסרו אלא כגון פירות וכלים שהוא דבר הניכר ונראה עכ"ל והמהרש"א שם תמה על התו"ס מאחר שהביאו הך שינויא דנדרים דמחלק בין לכתחילה ובין דיעבד לא הוו צריכי לחלק בין קידושי אשה לשאר חליפין כמו שדקדק הרא"ש לפירש"י דפי"ו עכ"ל ולק"מ דהרא"ש ס"ל חליפי חליפין מותרין לכך ב' דל"צ לחלק בין קדושי אשה ובין שאר חליפין אבל התו"ס שם ס"ל חליפי חליפין אסורין ואיך שרי להנות ממנה אחר הקדושין לכך הוצרכו לחלק בין קידושי אשה לשאר חליפין וזה כונת מהרש"ל שם ודלא כמ"ש מהרש"א ומהרש"ל כ' כאן דרך רחוק לד' התו"ס וליתא שד' מהרש"ל נכונים וכ"כ מהרי"ל שם גם מ"ש המהרש"א וז"ל והר"ן בשמעתין ה"ק לפירש"י דאסור הרמים למחליף עצמו מהא דמכרן וקידש בדמיהן מקודשת אלמא חליפי איה"נ מותרין ולא ידענא מאי קושי' הא בנדרים מקשי לה תלמודא ומשני דלמא לכתחילה הוא דלא הא דיעבד עבד עכ"ל לק"מ דכונת הר"ן כיון דהדמים אסורין למחליף לפרש"י א"כ לא מידי יהיב לה משלו ובמאי מקדשה וע"ז תי' נהי דהוא אסור ליהנות מהדמים מ"מ כיון שהאשה יכולה ליהנות בהם ממילא היא נקנית וא"כ גם ד' התו"ס חולין כהריטב"א דחליפי חליפין אסורין וה"ה גידולי גדולין אפי' בדרך שזרעו כלה וכ"מ פשטא דמתני' דברישא לא מפליג בין זרעו כלה לאין זרעו כלה דאפי' גידולי גדולין אסורין כדמפליג בסיפא בשאני אוכל שאני טועם א"ו ברישא כיון דאיה"נ אפי' חליפי חליפין וגדולי גדולין בדבר שזרעו כלה אסור ולהרא"ש והר"ן צ"ל הא דמפליג בסיפה קאי נמי ארישא והפ"מ בירושלמי פ"ו דנדרים במה"פ הק' עמ"ש הרא"ש והר"ן בגידולי קונם אסור כגידולי הקדש דהא בפ"ט דתרומות תנן גידולי הקדש ומע"ש חולין ופודה אותם בזמן זרעים וכ' הרמב"ם פ"ב מהל' מעילה אפי' לא פדה אותם הגידולין חולין ואין מועלין בהם ול"נ דלק"מ דהר"ן והרא"ש ס"ל דחליפין וגדולין אינן אסורין אלא מדרבנן בדבר שזרעו כלה ואפי' בדבר שאין זרעו כלה הרי מדאורייתא נתבטל ברוב בגידולין ואינם אסורין רק מדרבנן משום דבר שיל"מ וכן י"ל לד' הרמב"ם וכה שפ' הרמב"ם באוסר פירותיו על חבירו הרי גדוליהן וחלופיהן ספק כמ"ש הק"נ דספק דבר שיל"מ לחומרא והכ"מ פ"ה מהל' נדרים כ' דלכך כ' פ' הרמב"ם לחומרא דס"ל דכשאומר פירות אלו עלי אסור בחלופיהן מדאורייתא כדמשמע מד' הר"ן והאוסר פירותיו על חבירו הוי כאומר פירות אלו וא"כ הו"ל ספי' דאורייתא ולחומרא עכ"ד ולא ידענא האיך משמע מהר"ן דלא כ' הר"ן רק דספי' דרמב"ח מי אמרי' דכי תנן אסור בחלופיהן ובגדוליהן משום שכונת הנודר בכך ואי משום כונתו דוקא נודר אסור כו' ולסברא זו אסור מדאורייתא אבל לגבי חבירו לא שייך סברא זו כמ"ש הר"ן ואין אסור רק מדרבנן ומכ"ש הרמב"ם שם הא דגידולין לא מבטלי לעיקר משום דהוי דבר שיל"מ: