יד אליעזר חלק ב· רבי אליעזר ניצברג
הלכות אבילות · סימן שעד
סעיף ג
א מת מצוה. עי' בטוב טו"ד סי' רפ"ט מ"ש לענין אם יש שם מת ואין שם רק כהן אך יש נכרים ואפשר לעשות ע"י נכרים אם נחשב מ"מ והותר לכהן לטמאות והביא בשם הפחד יצחק שכ' שמותר לטמאות והשיג עליו וכ' כי הן אמת דלדבריו ע"י עכו"ם הוי בזיון אך מ"מ מנין לנו להתיר הרי עיקר היתר זה הוא ממ"ש חז"ל גדול כ"ה שדוחה ל"ת שבתורה והרי באו"ח סי' ע"ג מפורש דיש חילוק בין בזיון גדול לקטן וא"כ ה"נ דלמא לא התירה לכהן רק בבזיון גדול שלא יהי' נקבר כלל ומוטל ע"פ השדה אבל אם יהי' נקבר ע"י נכרים דהוי רק בזיון קטן לא הותר וכיון דעיקר היתר זה נלמד מקרא דלאחותו א"כ דלמא מיירי רק דליכא שום קוברין ולא בשיש נכרים כו' והאריך בזה וסיים דחס מלהזכיר מלהתיר זה וישתקע ולא יהי' נאמר עכ"ד ובסימן ר"צ רצ"א רצ"ב מ"ש והאריך בזה יעוש"ה: