יד איתן על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק ג · הלכה א
תמורת הבכור והמעשר אינן קריבין לעולם שנאמר בבכור לה' הוא. עיין מ"ש הלח"מ דבגמרא מפיק לה מקודש הם ורבינו דמפיק לה מהאי קרא אולי היה בגירסתו כן ע"כ. וא"צ לזה דדברי רבינו מבוארים פ"ק דתמורה (דף ה:) דאביי ורבא נפקא להו מדכתיב לה' הוא. והא דבפ"ג שם דריש ליה אביי גופיה מקודש הם י"ל דאביי שם לרבא בר רב עזא השיב כן אבל לשיטתו ע"כ מלה' הוא נפיק דהא איהו ס"ל כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני ואיצטריך ליה קדש הם לומר בהוייתן יהו ולא תהני, וכבר הרגישו התוס' בזבחים שם דאביי ורבא נפקא להו מלה' הוא דלרבא נמי איצטריך ליה קדש הם דאין עולין מבטלין זה את זה דהא סבירא ליה כמאן דאמר דאין מערבין לקרנות וכר' יונתן דמשמע אחד אחד עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו כדאיתא בפרק קמא דתמורה ופרק השואל (דף ק"ה) וליכא למילף מולקח דם הפר ומדם השעיר דאין עולין מבטלין זא"ז אלא מקודש הם. וכדאמרינן בזבחים (דף פ"א:) עיי"ש ולתרווייהו מלה' הוא נפקא דאין תמורת בכור ומעשר קריבה. ואע"ג דרבינו ס"ל דמערבין לקרנות כמ"ש פ"ד מהל' עבודת יוה"כ מ"מ ממעט כאן תמורה מלה' הוא משום דאיהו ס"ל כאביי דאי עביד מהני כמ"ש במ"א וכמ"ש הלח"מ פ"ו מהל' בכורות וא"כ איצטריך ליה נמי קדש הם דבהווייתן יהו ומש"ה יליף דאין תמורתן קריבה מלה' הוא ובחידושי לזבחים (דף ל"ז:) בספרי משכיל לאיתן יישבתי בזה גם קושיית התוס' בעז"ה עיי"ש: