אור ברסלב

יד איתן על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק א · הלכה יז

הלכה ג

כל שאסור בשבת בין שהוא דומה למלאכה או מביא לידי מלאכה בין שהוא משום שבות ה"ה אסור ביו"ט אלא א"כ היה בו צורך אכילה. משמע דלצורך אכילה הותר ביו"ט דבר שהוא דומה למלאכה וכו' ואע"ג דמלאכה גמורה לא הותרה אפילו לצורך אכילה מ"מ דבר שאינו מלאכה ממש רק שהוא דומה כו' לא אסרוה ביו"ט לצורך אכילה וכ"מ בכ"ד. ומכאן תשובה למ"ש הלח"מ לקמן בפ"ו דהמעשר ביום טוב במזיד לא יאכל אף דלית ליה פירי אחריני, והשתא הא איסור הפרשת תו"מ ביו"ט אינו אלא מפני שדומה כמקדיש אותן פירות והרי הוא כמקח וממכר דאסור משום שמא יכתוב כמ"ש בפכ"ג מהל' שבת וא"כ אין לנו לאסור לצורך אכילה ביו"ט, וכן יש לדייק מדברי רבינו שכתב לעיל בפכ"ג מהל' שבת וכמ"ש שם. ונהי דלכתחילה אסור משום שהיה אפשר מאתמול מ"מ בדיעבד אין לאסור, וטלטול מוקצה לצורך או"נ כתב בס' שעה"מ דמותר אף אם היה אפשר מאתמול וכ"כ הצל"ח:

שהמוקצה אסור ביו"ט ומותר בשבת מפני שיו"ט קל משבת אסרו בו המוקצה שמא יבוא לזלזל בו. כתב במ"ל במס' יו"ט (דף ב') כו' ומכאן קשיא לי אהא דאמרינן ביבמות (קי"ב) כו'. ולק"מ לפמ"ש במלחמות לפרש הא דביצה:
ומ"ש המגיה שבמשנה למלך מהריק"ו שורש ע"ב הובא בהל' שגגות פי"ג:

תוכן העניינים

יד איתן על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה