יד איתן על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק יט
הלכה ד
במל"מ: לא מצאתי דין היסח הדעת ברבינו. מה שרמז שמוכח ממ"ש כאן דבעי עבור צורה ש"מ דפסול טומאה הוא השיג עליו הצל"ח בפסחים דגבי נאבד ולא ידע אדם ממנו ל"ש היסח הדעת אא"כ שיודע ואסח דעתיה מיניה. וסברא זו כתבו ג"כ התוס' ברפ"ג דחגיגה. וסיים שם הצל"ח בצריך תלמוד שהשמיט רבינו דין היסח הדעת. ואני אומר דיש ללמוד כן ממ"ש בפ"ב מהלכות בית הבחירה דפסולי חטאת העוף טעונין עבור צורה ודוק:
הלכה ה
אע"פ שהשלמים אסורים באכילה מתחילת ליל ג' אין שורפין אותן אלא ביום בין בזמנו בין שלא בזמנו. הכ"מ הראה מקום לפרק איזהו מקומן ולריש פסחים אבל שם לא נזכר מ"ש רבינו בין בזמנו בין שלא בזמנו אלא הוא מבואר בפרק הערל (יבמות דף ע"ב):
סוף הספר