אור ברסלב

יד איתן על משנה תורה, הלכות חגיגה· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק א · הלכה ה

הלכה ד

לא הקריב בראשון בין בשוגג בין במזיד יקריב בשני וכל המאחר ה"ז מגונה ועליו נאמר נוגי ממועד אספתי. הכ"מ לא הראה מקור להך דכל המאחר כו'. ונראה שיצא זה לרבינו מהא דאיתא בפ"ד דברכות (דף כ"ח) דמתרגם רב יוסף על קרא דנוגי ממועד אספתי תברא אתי על סנאיהן דבית ישראל על דאחרו זמני מועדיא דבירושלם. ומפרש רבינו דזמני מועדים היינו קרבנות ממש של הרגלים דחגיגה וראיה שאיחרו ולא הקריבו אותן בזמנן ביום ראשון. וכן מפרש מהרש"א שם ואע"ג דהגמרא מייתי לה התם על מאחר תפלת המוספין מ"מ פשטיה דרב יוסף בקרבנות ממש איירי. וזה דלא כמ"ש התוס' שם דקרא לא משתעי ברגלים דאין שייך בהן לשון איחור שהרי אין להן תשלומין. דאין זה הכרח דנהי דקרבנות עצמן דמוספין אין להם תשלומין אבל קרבנות דחגיגה וראיה דרגלים שפיר יש להן תשלומין וא"כ י"ל דבהו משתעי קרא דשייך בהו לשון איחור ומינייהו שמעינן לתפלת המוספין שיש לה תשלומין ושייך בה ג"כ לשון איחור, ועיין בחגיגה (דף ו') דאיקרי פושע ומכאן ק"ל ע"ד הטורי אבן בר"ה (דף ד':) דמשמע מדבריו דאין שום איסור למאחר החגיגה אחר יו"ט ראשון. והא דתנן מי שלא חג ביו"ט ראשון חוגג והולך כל הרגל ויו"ט אחרון של חג דמשמע דלכתחילה מצותו לחוג ביו"ט ראשון לאו איסורא איכא למאחר אלא זירוז בעלמא מדרבנן דזריזין מקדימין למצות. גם כתב שם דאם לא הקריב ביו"ט ראשון אף לכתחלה יכול להמתין עד יו"ט האחרון. וכל זה אינו לפ"ד רבינו כאן ולפי ההיא דברכות. ועיין מגילה (דף ה'):

תוכן העניינים

יד איתן על משנה תורה, הלכות חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה