יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת נדה
(דף ב' ע"א) ברש"י ד"ה אעפ"י וכו' אשאין לה וסת קאי. ביאור יפה בדברי רש"י ומתו"ד יובנו דברי המהר"ם:
ע"ב בגמ' ורמי חביות אמקוה וכו'. מתרץ קושי' הרשב"א והר"ן שהקשו על הרמב"ם שפסק במקוה ודאי טמאה ובחביות פסק דספיקא הוא דבגמ' משמע דתלי' זב"ז, ומקודם מתרץ ה' קוש' שהקשו התוס' והרשב"א והמל"מ והחמדת שלמה וקוש' בגמ' ומבאר את הכל בטו"ט:
(דף ג' ע"א) בגמ' ואבע"א היינו טעמא דשמאי הואיל ואשה מרגשת וכו'. מקשה ה' קוש' על שיטת רש"י ותוס' ומתרצם בטו"ט בביאור יפה שיטת כאו"א עפ"י הוכחת הנוב"י במהדו"ק ח' יור"ד סי' נ"ה דאם הרגישה ג"כ זיבת דבר לח הוה הרגשה, ומתו"ז מתרץ שני קוש' המהרש"א לקמן (בדף נ"ו ע"ב) בתוס' ד"ה אימור וכו', גם יהי' לפי דבריו מדוקדק היטב לשון התוס' שם שכ' אם תרגיש במ"ר דלכאורה צ"ל אם תרגיש בדם, גם מתרץ קוש' המהרש"א שם בתוס' ד"ה הרואה אשר תי' המהרש"א תמוה מאד כנראה להמעיין:
(דף ה' ע"ב) בתוס' ד"ה מסייע לי' וכו'. מבאר דההכרח לפרש תמיהת התוס' כאופן הב' שכתב המהר"ם ולא כאופן הא':
(דף ו' ע"א) בתוס' ד"ה ואינה וכו'. מבאר יפה דברי התוס':
(דף ל"ז ע"ב) ברש"י בד"ה הא קמ"ל וכו'. מבאר דברי רש"י לא כמו שהבינו המהרש"א והמהר"ם והסד"ט שנדחקו מאד בפרש"י ולא מצאו ישוב לדבריו, ובזה מסלק כל הקוש' שהקשו המפרשים, גם מה שהגיה המהרש"א בדברי רש"י שצ"ל יום וב' חצאי לילה סותר זאת, ומקיים שכמו שכתוב ברש"י מדוקדק היטב ומבאר הכל בטוב טעם ודעת:
סליק מסכת נדה:
סוף הספר