טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
סימן תתרכו
טעם. שרוחצין הידים בשובו לחצר בה"ק. מפני שהשדים מלוין החוזרין ויש לרחוץ גם הפנים.* (שנאמר ומחה אלהים דמעה מעל כל פנים). מ"א סי' ד' ס"ק כ'. ונהגו להקפיד אם יכנס אדם לבית אחר קודם שירחץ וישב ג"פ ומנהג אבותינו תורה. רמ"א יו"ד סימן שע"ו סעי' ד'. ועוד רמז. כי ידינו לא שפכו את הדם הזה שלא מנענו ממנו צרכיו ובקורו בעת חליו וטוב שלא לנגב ידיו במפה כי בזה מראה שאינו מסיח דעתו מן האבל ואינו משליך אחרי גוו זכרון יום המות. מעבר יבק שפתי רננות פ' י"ט ומנהג לשפוך כל המים שבכלי אחר שנטל ידיו מהם כדאמרינן במים של שחרית.* שפת אמת פ' ל"ה:
קונטרס אחרון
שלא לנגב ידיו במפה. ובספר עקרי הד"ט סי' ל"ה אות ט' כתב וז"ל יש נוהגים בחזרה מבה"ק לרחוץ ידיהם ואינן נוגבין אותם וכהרכה"ג סי' שע"ו וראה רבותיו מהר"י בריאל והריב"ק שהיו מקנחים אותן וכן הי' נוהג כמותן: