טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
סימן תתקיא
טעם. שאבי הבן מברך להכניסו אחר המילה אע"פ שאמרו חכמים כל מצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן. משום דכל מצוה שהיא תלוי בדבר אחר לא מברכינן אלא לאחר עשייתן כגון מילה שהיא ביד אחר ואבי הבן מברך.*שם:
קונטרס אחרון
ומחה"ש שם. כתב בס' מטה משה עניני מילה אות כ"ג בשם מהרי"ק דיש ליזהר שלא ימולו שני אומנים מילה אחת לכתחלה בשבת. כגון שזה ימול וזה יפרע אלא המל הוא יפרע. וסיים וכן הורה מורי הגאון מהר"ש ז"ל ע"ש. ועי' ט"ז סי' רס"ו ס"ק י"א שכתב שכבר נהגו בהרבה מקומות גדולות שמלין ב' מוהלין בשבת זה מל וזה פורע ע"ש. ועי' קנאת סופרים דף נ"ב תשו' י':
ויש לאדם לחזור ולהדר אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק רמ"א סי' רס"ד בשם א"ז. ובשו"ת הד"ר ח"א סי' ט"ל כתב ידוע לכל שהרב הקדוש מוהר"ר משה ליב מסאסוב זצוק"ל הי' נוסע לב"מ אפי' עשרים פרסאות ופ"א נסע על פסח עם כל ב"ב לכפר א' להיות שמה על הב"מ.