טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
סימן תתעח
טעם. מאמר חז"ל אם כל המועדים יהיו בטלים ימי הפורים לא נבטלים. לפי שבפורים נפעל ע"י מרדכי ואסתר שמוח החכמה נתגלה ומופיע על כל העולמות כל היום והארה זו נשאר לנו לכל הדורות שבכל שנה ושנה בפורים נתגלה מוח החכמה כל היום ומאיר על כל העולמות.* משא"כ בשבתות וי"ט שאין מתנוצץ מוח החכמה במלכות רק בשעת התפלה. ולעתיד יקוים ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם יודעים אותי מקטנם ועד גדלם כי אז יתגלה מוח החכמה בעולם דרך המלכות אז יהיו כל הימים בבחי' ימי פורים שנתגלה מוח חכמה דרך המלכות ולכן יתבטלו כל האורות המתנוצצים במועדות כי הם יהיו כשרגא בטיהרא לנגד גודל הבהירות של מוח החכמה. כי אז יהפוך אל העמים שפה ברורה יחד לקרוא כולם בשם המיוחד מחמת התגלות החכמה עילאה וזהו ימי הפורים לא נבטלים כי יתגלה מוח החכמה כמו בפורים כל היום*. מאור ושמש רמזי פורים. וע"ל סעיף תקצ"ה:
ובס"ח סימן שס"ט כתב בשם י"א דיוה"כ לא יתבטל והכפרה יהי' על השגגות. ופי' המפרש אף שלעתיד יתבטל היצה"ר מן העולם ולא יהיו צריכים כפרה אעפ"כ יהיו צריכים כפרה על השגגות שהרי אף הנשמות לאחר מיתה חוטאים ונענשים כרוחו של נבות. ועיין קונ"א בהשמטה לסעיף שמ"ח:
קונטרס אחרון
ולא יום י"ו וע"כ י"ל שלא לומר תחנון מן יום י"א עד אחר פורים. ובס' מעש' יחיאל (במדבר) כ' דהמנהג בין החסידי' שלא לומר תחנון ב"י אחר פורי' משו' הה"א בגמ' ואימא בשיתסר ואימא בשיבסר. כי באמירת תחנון בעלילה כ"ד מבטלין לה כי טוב מעט בכוונה:
ע"י אכיל' ושתי'. עוד כ' שם דלכך קבעום למאכל ומשת' על הישוע' שהית'. כיון שפורי' כולל כל המועדים כמו שכת' לעיל מהרב יד יוסף ז"ל לכך משו' הכי קבעו' לסעוד' כמו שהוא הדין ביו"ט:
א"נ בדרז"ל אמר המן לאחשורוש מוציאים כל השנה בשה"י ופה"י. כלומר שבת היום פסח היום ולא יהבי כרגא* אמר הקב"ה אתה מטיל עין הרע במועדים שלהם אני מוסיף להם מועד אחר ע"כ. ולכן כיון שבמועדי' צריך לאכול ולשתות גם במועד הנוסף דהיינו פורים צריך לאכול ולשתות. לכך הוקבעו לאכילה ולשתיה ע"ש: