טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
סימן תתמ
טעם שעושין חנוכה ח' ימים כיון דשמן שבפך הי' בו להדליק לילה אחד נמצא שלא הי' הנס אלא לז' ימים. משום שאין הוא יתברך עושה נס ליתן ברכה אלא במה שיש כבר בעולם ואפי' הוא דבר מועט אז הוא יתברך נותן ברכות להרבות המעט משא"כ בדבר ריקן אין שייך בו ברכה לעשות ברי' חדשה וגם כאן הי' הנס דמלילה הראשון נשתייר ממה שהי' ראוי לה ועל אותו השיור באה הברכה שנעשה שם נס להרבות אותו וא"כ ראינו שגם בלילה הראשונה נעשה נס. ט"ז סי' תר"ע ס"ק א':
קונטרס אחרון
שגם בלילה הראשונה נעשה נס.* ובספר בני יששכר כתב בשם הרב הקדוש בעל הרוקח ז"ל סמך שמ"ן ונרו"ת לסוכות מה סוכות ח' ימים אף חנוכה ח' ימים ע"כ. וכתב ע"ז ומעתה אזדא להו קושית הפוסקים למה קבעו גם ביום הראשון יו"ט והדלקה הרי בו לא נעשה הנס. כי בודאי חכמי הדור כשקבעו המצוה לדורות האיר השי"ת את עיניהם למצוא הסמך בתורה. והנה ראו שהסמיך השי"ת פ' הנרות לסוכות (אמור כ"ג כ"ד) הבינו ברוח קדשם שהוא כדי ללמוד מסוכות ח' ימים:
עוד כתב וז"ל מרגלא בפומייהו דרבנן רבותינו כת הקודמים אשר בחנוכ"ה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות כעין רא"ש השנ"ה. ולדעתי עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל זא"ת תנוכ"ה אשר כוונתו מן נוצ"ר עם ונק"ה. ע"פ מ"ש האריז"ל לכוין בהדלקות הנרות אל הי"ג מדות היינו ביום א' למדה הראשונה א"ל ובליל ב' רחום וכו' עד בליל ח' מן ונוצ"ר עם ונק"ה. מזל עליון ומזל תחתון ובני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזל"א תליא מלתא. ואעפ"כ יש לרמז על כל ימי חנוכה כי מתתיה"ו בגימטריא רא"ש. השנ"ה:*
עו"ש "כל "הנשמה "תהלל ר"ת בגימטריא חנוכ"ה פורי"ם. חנוכה הנה ניתן להלל ולהודות ופורים קריאתה זה הלילא. והוא השם תכ"ה המסוגל להכות ולהכניע הרשעים. ובזה השם הכה משה את המצרי. ואלו הב' מועדים מסוגלים להכניע הרשעים. וע"ל בהשמטה לסעי' שנ"א: