אור ברסלב
טעמי המנהגים סימן תתכט

טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג

סימן תתכט

סימן תתכח

טעם שבשמחת תורה אחר שמסיימין בו התורה קורין מיד בראשית עד סוף ויכלו. כדי שלא יהא פתחון פה לשטן לקטרג ולומר רבש"ע כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרות עוד.* ומה שמסיימין ומתחילין התורה ביום אחרון דסוכות ולא בר"ה שהוא יום ראשון מן השנה. כדי להטעות את השטן שלא ידע מתי יהי' ר"ה שהוא יום הדין ולא יקטרג על ישראל וכיון שנדחה הסיום והתחלה מיום ר"ה דחוהו עד כלות כל הימים טובים כדי שלא יצטרכו להפסיק בפרשיות של היום טוב. שם:

קונטרס אחרון
קורין מיד בראשית. כתב לי ידי"נ הרב הה"ג מו"ה צבי יחזקאל שליט"א אבד"ק פלונסק וז"ל שמעתי בענין שישו ושמחו בשמחת תורה דהבדל בין ששון לשמחה כתב הגה"ק הגר"א מווילא ז"ל דשמחה יאמר בעת התחדשות הדבר המשמח את האדם. וששון כשהדבר עומד על גמר טובו ושלמות פעולתו כמאמר שמחים בצאתם וששים בבואם. כאשר יצאו להאיר על הארץ ישמחו. ובעת בואם למערב שגמרו פעולתם הטוב ישישו.* ונא' (איוב ג') השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר. שבהתחדש להם רגע ראשונה של מיתה הם שמחים. וכאשר נגמר רצונם ישישו. וא"כ לכאורה מה טעם שאומרים בש"ת שישו ושמחו. ששון קודם לשמחה. והול"ל שמחו ושישו אך לפי שאומרים זה אחר קריאת התורה. שמסיימים אז התורה. ומתחילין תיכף בראשית לכן אומרים לשון שישו על הסיום ושמחו על ההתחלה:

תוכן העניינים

טעמי המנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה