אור ברסלב
טעמי המנהגים סימן תתכז

טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג

סימן תתכז

סימן תתכו

טעם. למה תקנו ז"ל גבורות גשמים מיו"ט האחרון של חג ויום השאלה אינו רק בז' במרחשון לבני ארץ ישראל או לס' בתקופה במדינות אלו. מפני שמיו"ט האחרון ואילך זמן גשמים אע"פ שאינן צריכין כיון שחג זמן גשמי שנה ושנוי העתים חורף מן הקיץ צריכין אנו להודות לפני השי"ת בעת השינוי אבל השאלה לא נעשה עד עת הצורך*. כל בו:

קונטרס אחרון
שמיו"ט האחרון ואילך זמן גשמים.* כי בא"י מן הפסח ועד חג הסוכות לא ירד אף טפה מטר. רק בלילה ירד טל רב מאד. ומזה יתגדלו הפירות וכל הירקות הנחמדים למראה. ואם ירד גשם בחג הסוכות לפלא גדול יחשב ואינו סימן טוב. גם יורה על איחור. הגשם כמאמר רז"ל משל לעבד שמזג כוס לרבו וכו'. לרוב יתחיל הגשם לירד מז' מרחשוון שהיא רביעה ראשונה. ונקרא בתורה יורה. וז' בו מתחילין לומר טל ומטר. ומז' בו ואילך אם עוד מטר לא ניתך ארצה יקראו צום בכל דיני תענית הנזכר (תענית דף י' ודף י"ב) כי שם הגשם הוא פקוח נפשות הן לשדות וכרמים החרבים כל ימי הקיץ. והן למי בורות המסתפקים מהם כל ימי הקיץ. כי מעיינות שם מועטים. ומי המטר טובים ומתוקים מאד לשתי' ובישול ובכל חצר יש בור מתחת לארץ בור סיד שאינו מאבד טפה. ויזוב המים מהגנות ע"י מרזיבות. וגם אם יעמדו ימים רבים יותר הם צלולים וקרים. ומה גם בימי הקיץ כששואבים מהבור דלי מים הוא צלול וקר מאד:

תוכן העניינים

טעמי המנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה